כשחופש היצירה פוגש את הזכות לשם טוב: בית המשפט קבע - סיפור פיקטיבי פגע באדם אמיתי

פרסומים חוזרים, סרטונים והודעות ברשת – איפה עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין רדיפה אישית הפוגעת בשלוות הנפש? בעידן הרשתות החברתיות כל אדם יכול לפרסם הכול – אבל לא כל מה שמותר טכנולוגית הוא מותר חוקית. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בכפר סבא ממחיש כיצד פרסומים חוזרים, בעלי אופי פוגעני, עשויים לחצות את הגבול שבין לשון הרע לעולמות ההטרדה מאיימת, ולהביא למתן צו הגנה מיידי נגד המפרסם.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב מדגיש שוב – גבול חופש הביטוי ברשת החברתית עובר במקום שבו נפגע שמו של אדם. במקרה זה, בית המשפט קבע כי גולשת ששיתפה סרטון שקרי ומכפיש, שבו יוחסו לאיש ציבור מעשים פליליים חמורים, תשלם לו פיצוי בסך 160 אלף שקלים, לאחר שנקבע כי פעלה בכוונת זדון.

התובע, אלי ציפורי, הגיש תביעת לשון הרע נגד גולש שהפנה בטוויטר למאמר של גידי וייץ ב"הארץ", שעסק בהתנהגות התובע כלפי עיתונאים ואנשי משפט בבית-המשפט ברקע התנהלות הדיונים במשפט נתניהו ובכלל. התביעה לא הוגשה במכוון כנגד גידי וייץ או עיתון "הארץ", אלא רק נגד הגולש שהפנה לכתבה. התביעה נדחתה בנימוקים של ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה וכן קיומה של הגנת אמת בפרסום. התובע חויב בתשלום הוצאות לנתבע בסכום של 25000 ש"ח.

בבית משפט השלום נדונה תביעה הדדית בין מנהלת צוות פקחים בחברת דן לעובד הכפוף לה. היא תבעה בטענה שהגיש נגדה תלונת שווא על הטרדה מינית, והוא תבע על כך שכינתה אותו "חתיכת הומו". השופטת קבעה: האמירה אינה ראויה אך לא מהווה הטרדה מינית; מנגד, עצם הגשת התלונה מוגנת בחוק. שורה תחתונה: שתי התביעות נדחו.

פסק דין שניתן לאחרונה חושף עד כמה מהר יכול אדם למצוא את עצמו במרכז "לינץ' דיגיטלי" – אך גם את הקושי להוכיח לשון הרע ברשתות החברתיות.

בית משפט בירושלים קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע על שימוש בכינויים "חמאסניק", "תומך נוחבות" ו "תומך טרור" במהלך ויכוח פוליטי סוער בפייסבוק...

בית משפט בבת ים דן בתביעת לשון הרע שהגיש העיתונאי גיא פלג‏,‏ בסכום של 500,000 ש"ח וקבע: לקרוא לעיתונאי "פדופיל" ברשתות החברתיות זו לשון הרע מהחמורות ביותר. הנתבע – בלוגר עם עשרות אלפי עוקבים – חויב לשלם פיצוי מרבי של כ־144 אלף ₪ ולהסיר את הפרסומים. השופט הבהיר: שימוש בהאשמות פליליות שקריות אינו "שיח ציבורי" אלא פגיעה קשה בשמו של אדם ובחברה כולה.

תביעת השתקה בעקבות פסק הדין בעניין נתנאל וקנין ונחל האסי

על ההבדלים שבין ביקורת צרכנית לגיטימית ומוגנת בהגנת תום הלב, לבין לשון הרע על עסקים, ודוגמה קטנה מהפסיקה האחרונה

איך לשמור על עצמכם מפני לשון הרע ברשתות?

מאמר קצר על ההבדל בין ביקורת צרכנית לגיטימית לבין פרסום לשון הרע

האם תלונה במשטרה יכולה לשמש כעילה לתביעת לשון הרע?

בחודש אפריל 2020, בתקופת הסגר הראשון של הקורונה בישראל, שוטר עיכב אישה מבוגרת בדרכה לוטרינר עם חתול גוסס, אחר שזו נתפסה עושה שימוש בטלפון...

לאחר שהרשת החברתית 'פייסבוק' השיקה את שירותי השידור החי (Live Streaming), אנו עדים לעליה מתמדת בשימוש בכלי השידור חי והעלאת תכנים רבים אל...

בית משפט השלום בפתח תקווה פסק לטובת שופט הכדורגל יגאל פריד תשלום בסך 50,000 ש"ח (ללא הוכחת נזק) בנוסף ל- 7,500 ש"ח הוצאות משפט בתביעת...

לאחרונה מתפרסמת ידיעה חריגה ברשתות ובטלוויזיה המציגה פסק דין שניתן באוקטובר 2021 ושקבע פיצוי בסך 200,000 ש"ח בגין פוסט לשון הרע לגבי...

הרשתות החברתיות הפכו עם השנים לבמה מרכזית להתבטאות חופשית – אבל מה קורה כשנחצה הגבול מהתבטאות לגיטימית אל מחוזות לשון הרע? ככלל, תנאי...