top of page
הבלוג המשפטי של עו"ד שי אנגלברג
בבלוג המשפטי של משרד עורכי הדין שי אנגלברג תוכלו לקרוא ניתוחי פסקי דין, מאמרים מקצועיים ועדכונים בנושאי לשון הרע, הגנת הפרטיות וליטיגציה אזרחית. המאמרים משלבים הסברים על הדין והפסיקה עם נקודת מבט מעשית של ליטיגטור, לרבות בחינת ראיות, סיכונים ושיקולים אסטרטגיים בניהול הליכים משפטיים.
מה באמת נאמר, וכמה אנשים נחשפו? שני לקחים מפסק הדין בעניין דרוקר
פסק הדין בערעורים שבין רביב דרוקר, יעקב ברדוגו, נועם פתחי, יותם זמרי ותחנות הרדיו מציע שני לקחים שימושיים גם מחוץ לאולפן: פרשנות אינה מאפשרת לייחס לאדם דברים שלא אמר, ותביעה ללא הוכחת נזק אינה הופכת את נתוני החשיפה למיותרים. המאמר מסביר את ההבחנה בין תיאור העובדות לבין המסקנות שמסיקים מהן, ואת החשיבות של שמירת ראיות להיקף ההפצה לפני שהפרסום נעלם מהרשת.
Shai Engelberg
לפני 8 שעותזמן קריאה 3 דקות


״זו רק דעתי״: מתי ביקורת חריפה מוגנת — ומתי היא לשון הרע?
״זו רק דעתי״ נשמע כמו הסבר פשוט, אבל אינו מעניק חסינות מתביעת לשון הרע. בתביעת ״הצל״ נגד רביב דרוקר הבחין בית המשפט בין טענות עובדתיות שנמצאו מוכחות לבין הביטוי ״יד רוחצת יד״, שהוגן בנסיבות המקרה כהבעת דעה. מה הופך ביקורת חריפה לדעה מוגנת, מדוע דחיית התביעה אינה אישור לכל כינוי, ומה כדאי לבדוק לפני שמפרסמים — או מחליטים לתבוע?
Shai Engelberg
לפני יומיים (2)זמן קריאה 3 דקות


המסמך שיכול לעזור לי במשפט נמצא אצל מישהו אחר. איך מקבלים אותו?
המסמך שיכול לחזק את התביעה שלכם לא תמיד נמצא אצלכם. לפעמים הוא אצל הצד שמולכם במשפט, ולפעמים אצל המעסיק או גוף אחר שאינו מעורב בהליך. החלטה שעסקה באחות שביקשה לקבל תלונות שלטענתה נשלחו למעסיקה ממחישה את ההבדל בין גילוי מסמכים בהליכים מקדמיים לבין קבלת מסמכים מצד שלישי — ולמה בחירת הדרך הנכונה חשובה לא פחות מהמסמך עצמו.
Shai Engelberg
לפני 5 ימיםזמן קריאה 3 דקות


פרסמו עליי לשון הרע באינטרנט. באיזה בית משפט מגישים את התביעה?
פוסט פוגעני יכול להגיע לכל הארץ, אבל מקום הגשת התביעה כפוף לכללים מוגדרים. בתביעה בשל פרסום באינטרנט, נפגע פרטי עשוי להגיש את התביעה גם במחוז מגוריו. החלטה שעסקה בכתבה שפורסמה בדפוס וברשת ממחישה מדוע חשוב לבדוק את הסמכות המקומית לפני שמגישים תביעה, ומה עלול לקרות כשבוחרים במחוז שאינו מתאים.
Shai Engelberg
5 בנוב׳זמן קריאה 2 דקות


היא העידה במשפט מתוקשר - האם חייה האישיים הפכו להפקר?
היא נקראה להעיד במשפט מתוקשר, אך הפרסומים ברשת עסקו דווקא בחייה האישיים. בעקבות חמישה פרסומים נגד הדס קליין, חויבה המפרסמת ב־25,000 ש״ח פיצוי וב־800 ש״ח הוצאות. המאמר בוחן היכן עובר הגבול בין ביקורת על עדות לבין הפצת שמועות אישיות, מדוע טענות לחופש ביטוי פוליטי ולהסתמכות על אחרים לא הספיקו, וכיצד מחיקה, התנצלות ומצב אישי עשויים להשפיע על התוצאה.
Shai Engelberg
29 באוק׳זמן קריאה 4 דקות


אמרתי את זה רק לאדם אחד — האם זו לשון הרע?
האם אמירה שנאמרה רק לחברה קרובה או לבן הזוג יכולה להוביל לתביעת לשון הרע? שני פסקי דין שניתנו באותו יום הגיעו לתוצאות שונות: כינוי מטפלת „נוכלת” בשיחה פרטית הוביל לפיצוי, ואילו תביעה בעקבות הכינוי „עבריינים” נדחתה והתובעים חויבו בהוצאות. המאמר מסביר מדוע זהות השומע, הקשר הדברים והראיות חשובים לא פחות ממספר הנחשפים, ומה כדאי לבדוק לפני שמחליטים לתבוע.
Shai Engelberg
26 באוק׳זמן קריאה 3 דקות


7 טעויות נפוצות לפני הגשת תביעת לשון הרע – ואיך להימנע מהן
נפגעתם מפוסט בפייסבוק, מהודעה בקבוצת וואטסאפ או מביקורת שלילית? לפני שמגישים תביעת לשון הרע, כדאי להכיר שבע טעויות נפוצות שעלולות להשפיע על סיכויי ההליך ועל התוצאה הכלכלית שלו. המאמר מסביר מה ההבדל בין עלבון ללשון הרע, כיצד שומרים ראיות, אילו הגנות עשויות לעמוד למפרסם ולמה גם כשיש עילת תביעה טובה, לא תמיד נכון למהר לבית המשפט.
Shai Engelberg
25 באוק׳זמן קריאה 5 דקות


הדו״ח בוטל — האם מותר לקרוא לפקח שקרן? לשון הרע על עובד ציבור
קיבלתם דו״ח, נלחמתם עליו בבית המשפט — והצלחתם להביא לביטולו. האם המשמעות היא שמותר לפרסם שהפקח שיקר או פעל במסגרת רדיפה פוליטית? פסק דין שעסק בלשון הרע על עובד ציבור ממחיש מדוע הדרך מהצלחה בביטול דו״ח ועד להצדקת פרסום אישי ברשת אינה קצרה כפי שנדמה.
Shai Engelberg
21 באוק׳זמן קריאה 3 דקות


הוצאות משפט בתביעת לשון הרע: לזכות בתביעת לשון הרע — ולצאת עם הפסד כספי
אפשר לזכות בתביעת לשון הרע ועדיין לצאת בהפסד כספי. פסק הדין בעניינו של חיים גוזלי ממחיש כיצד הוצאות המשפט עלולות לעלות על הפיצוי שנפסק. המאמר מסביר מדוע בחינת המקרה כמכלול — הראיות, הסיכויים, העלויות ומטרות הלקוח — חיונית לפני הגשת תביעה, וכיצד המומחיות המשפטית מתבטאת גם בזיהוי המקרים שבהם נכון להמליץ להימנע מהליך, למרות הרצון המובן לתבוע.
Shai Engelberg
13 באוק׳זמן קריאה 2 דקות


גם כשיש עניין ציבורי — איפה עובר הגבול בפגיעה בפרטיות?
האם עניין ציבורי מצדיק פגיעה בפרטיות, והאם מידע אמיתי מותר תמיד לפרסום? עו״ד שי אנגלברג, העוסק בלשון הרע ובפגיעה בפרטיות באינטרנט וברשתות החברתיות, מנתח את פסק הדין בתביעת אפי נוה נגד הדס שטייף. המאמר מסביר את ההבחנה בין פריצה לטלפון וקבלת מידע אישי לבין השימוש בו ופרסומו, בוחן מתי גידוף בפייסבוק עשוי להיחשב לשון הרע, ומציג את חשיבות הוכחת הנזק והקשר הסיבתי בתביעת פיצויים.
Shai Engelberg
11 באוק׳זמן קריאה 4 דקות


כשהסכסוך בין השכנים הפך לתביעת לשון הרע: הצלחה למשרדנו בבית המשפט
ויכוח בין שכנים הפך לסכסוך משפטי בעקבות האשמות חמורות ופוגעניות. משרדנו ייצג את התובע בהליך שהסתיים בקבלת התביעה בחלקה ובפסיקת פיצוי, שכר טרחה והוצאות בסך כולל של 11,000 ש"ח. המקרה ממחיש את ההבדל בין קללות לבין פרסום לשון הרע, את חשיבות ההוכחה הראייתית ואת השיקולים המשפיעים על גובה הפיצוי.
Shai Engelberg
12 במאיזמן קריאה 4 דקות


פרסמו עליכם משהו פוגעני ברשת? מה עושים לפני שמגיבים
פוסט פוגעני, תגובה בקבוצה או ביקורת על העסק יכולים לעורר רצון לענות מיד. אבל לפני שלוחצים ״שלח״, כדאי לשמור את הפרסום, להבין מה בדיוק נטען ולהחליט מה רוצים להשיג. מדריך קצר לחמישה צעדים ראשונים: תיעוד, הבחנה בין ביקורת להאשמה, הגדרת המטרה, בחירת דרך פעולה והימנעות מתגובה שמגדילה את החשיפה. כולל מה להכין לפני פנייה לייעוץ משפטי.
Shai Engelberg
15 בפבר׳זמן קריאה 3 דקות


רציתם לעצור פרסום פוגעני. האם מכתב ההתראה רק יגדיל את החשיפה?
פוסט מעליב או סרטון לעגני מעוררים רצון מובן להגיב מיד. אבל מכתב התראה על לשון הרע עלול להפוך בעצמו לתוכן הבא שמופץ ברשת. המקרה של הסרטון הסאטירי על לוד ממחיש מדוע כדאי לבחון לא רק אם קיימת עילת תביעה, אלא גם מה רוצים להשיג באמצעות הפנייה. מתי מכתב יכול לעזור, מהו אפקט סטרייסנד, ולמה הומור אינו מעניק חסינות אוטומטית?
Shai Engelberg
11 בפבר׳זמן קריאה 3 דקות


הוא כתב סיפור בדיוני. המכר שלו זיהה את עצמו בתפקיד הנבל
סכסוך עסקי בין מכרים קיבל תפנית ספרותית: אחד מהם פרסם מותחן ריגול, והאחר טען שהוא מזהה את עצמו בדמות הנבל. השם היה שונה, אבל המקצוע, הקשרים לבולגריה ואפילו פרטים רפואיים היו מוכרים מדי. בית המשפט פסק 200 אלף ש״ח פיצוי והורה לשנות את הדמות. המקרה ממחיש מתי סיפור בדיוני עלול לפגוע באדם אמיתי, ומדוע חשוב לבחון מה יבינו דווקא האנשים שמכירים אותו.
Shai Engelberg
27 בנוב׳ 2025זמן קריאה 3 דקות


הוא פרסם עליו שוב ושוב, פנה למשפחה והגיע לעבודה — בית המשפט הורה להפסיק
בהתחלה הוא ניסה להתעלם. אבל הסרטונים המשיכו להתפרסם, בני משפחתו קיבלו הודעות, והמפרסם גם הגיע למקום עבודתו. בית המשפט בחן את מכלול ההתנהלות והוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. המקרה ממחיש מתי פרסומים פוגעניים עשויים להצדיק פעולה להפסקת ההטרדה, מה ההבדל מתביעת לשון הרע, ומדוע חשוב לתעד את רצף האירועים ולא רק את האמירה הפוגענית ביותר.
Shai Engelberg
15 באוק׳ 2025זמן קריאה 3 דקות


״רק שאלתי אם זה נכון״: מתי סימן שאלה הופך לחלק מפרסום לשון הרע?
היא לא יצרה את הסרטון המכפיש. היא שיתפה אותו והוסיפה: ״זה אמיתי???״. אלא שבית המשפט קבע שבנסיבות המקרה, השאלות לא צמצמו את הפגיעה בחילי טרופר, אלא הגבירו את החשיפה להאשמות השקריות. פסק הדין ממחיש מדוע ניסוח מסויג אינו בהכרח הגנה, מה ההבדל בין בירור אמיתי להפצת חשד, ואילו נסיבות הובילו לחיוב בפיצוי של 160,000 ש״ח.
Shai Engelberg
5 באוק׳ 2025זמן קריאה 3 דקות


הכתבה פורסמה בעיתון הארץ. התביעה הוגשה נגד מי ששיתף אותה בטוויטר — ונכשלה
כתבה חריפה פורסמה בעיתון הארץ. יהודה שפר שיתף אותה והוסיף ביקורת משלו, ואלי ציפורי הגיש נגדו תביעה — בלי לתבוע את העיתון ואת העיתונאי שכתב את הכתבה. בית המשפט דחה את התביעה משני טעמים: בחירת נתבע בעייתית והגנת אמת בפרסום. מה אפשר ללמוד מהמקרה על בחירת הנתבעים, ומדוע שיתוף כתבה אינו מעניק חסינות אוטומטית?
Shai Engelberg
18 בספט׳ 2025זמן קריאה 3 דקות


התלונה לא הוכחה במלואה. האם זו בהכרח תלונת שווא?
עובד בחברת דן באר שבע התלונן על אמירות פוגעניות של הממונה עליו. היא טענה שהגיש תלונת שווא ותבעה פיצוי; הוא תבע אותה בחזרה. בית המשפט דחה את שתי התביעות, אך ההסבר אינו מסתכם בכך שאיש לא זכה. המקרה ממחיש מדוע אי־הוכחת מלוא התלונה אינה בהכרח הוכחה לשקר, מתי תלונה עשויה להיות מוגנת בתום לב, ולמה פנייה לגורם מוסמך שונה מהפצת ההאשמות ברשת.
Shai Engelberg
8 בספט׳ 2025זמן קריאה 3 דקות


ברשת האשימו אותו שהטביע את כלבתו. מדוע תביעת לשון הרע נדחתה?
אדם שטען כי כלבתו מתה במהלך ביקור בחוף מצא את עצמו במרכזה של סערה ברשת, בעקבות פרסומים שהאשימו אותו בהטבעתה. הוא תבע שבעה מפרסמים, אך התביעה נגד שישה מהם נדחתה. פסק הדין ממחיש את הפער בין סערה ציבורית לבין הוכחת אחריותו של מפרסם מסוים: מה בדיוק כתב, כיצד ניתן היה לזהות את הנפגע, ומה צריך לשמור לפני שהפוסט נעלם.
Shai Engelberg
1 בספט׳ 2025זמן קריאה 3 דקות


„חמאסניק” בוויכוח בפייסבוק: מתי כינוי גנאי הופך ללשון הרע?
האם הכינוי „חמאסניק” בוויכוח פוליטי בפייסבוק הוא רק קללה, או לשון הרע? בית משפט השלום בירושלים חייב מפרסם בפיצוי, אך מתח ביקורת גם על התובע, שהשמיט חלקים מההתכתבות ולעג בעצמו לנתבע. המאמר מסביר מדוע כינוי אינו חייב להיתפס כפשוטו כדי להשפיל, כיצד ההקשר הפוליטי משפיע על ההכרעה, ולמה גם התנהלות הנפגע והצגת השיחה המלאה חשובות לקביעת הפיצוי.
Shai Engelberg
27 ביולי 2025זמן קריאה 4 דקות


bottom of page
