top of page

7 טעויות נפוצות לפני הגשת תביעת לשון הרע – ואיך להימנע מהן

תמונת הסופר/ת: Shai Engelberg
Shai Engelberg
25 באוק׳
זמן קריאה 5 דקות

מישהו כתב עליכם דברים פוגעניים בפייסבוק, השפיל אתכם בקבוצת וואטסאפ או פרסם ביקורת קשה על העסק שלכם.

האם כדאי להגיש תביעה? לפני שממהרים לבית המשפט, יש כמה דברים שכדאי מאוד לדעת.

מישהו פרסם עליכם פוסט מכפיש. אתם כועסים, ובצדק מבחינתכם. חברים כבר שלחו לכם צילומי מסך, בני משפחה מתקשרים לשאול מה קרה, ובתוך זמן קצר מתקבלת החלטה: "על זה אני הולך לתבוע אותו".

ואם אפשר, גם על כמה מאות אלפי שקלים.

אלא שבין פרסום פוגעני לבין תביעת לשון הרע מוצלחת יש דרך לא קצרה. בדרך הזו נמצאות שאלות משפטיות, בעיות ראייתיות, הגנות אפשריות ושיקולים כלכליים שלא תמיד חושבים עליהם ברגע הראשון.

כעורך דין העוסק בליטיגציה בתחום לשון הרע, אני נתקל לא פעם בפער שבין האופן שבו אנשים חווים פרסום פוגעני לבין הדרך שבה בית המשפט צפוי לבחון אותו.

הנה שבע טעויות נפוצות שכדאי להכיר לפני שמחליטים להגיש תביעה.


שבע טעויות נפוצות לפני הגשת תביעת לשון הרע
7 טעויות נפוצות לפני הגשת תביעת לשון הרע

טעות מס' 1: לחשוב שכל קללה או עלבון הם לשון הרע


"קוראים לי שקרן, אפס וחסר מקצועיות. זה לא לשון הרע?"

התשובה היא: לא בהכרח.

חוק איסור לשון הרע עוסק בפרסומים שעלולים להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בעיסוקו, במשלח ידו או בשמו הטוב, בהתאם להגדרות הקבועות בחוק.

אבל לא כל ביטוי בוטה, גס רוח או מעליב מקים אוטומטית עילת תביעה.

בתי המשפט בוחנים את משמעות הדברים בעיני האדם הסביר, את ההקשר שבו נאמרו ואת הנסיבות שבהן פורסמו.

כך, למשל, יש הבדל אפשרי בין קללה סתמית שנזרקת במהלך ויכוח סוער לבין פרסום המציג אדם כגנב, כנוכל או כמי שביצע מעשה פלילי מסוים.

גם ייחוס של מעשה פלילי אינו מבטיח כשלעצמו שתביעה תתקבל, ובמקרים מסוימים גם ביטוי הנחזה להיות קללה יכול להיחשב לשון הרע. הכול תלוי בהקשר ובנסיבות.


מה כדאי לעשות? לפני שמגישים תביעה, צריך לבחון את משמעות הפרסום באופן אובייקטיבי, ולא רק את מידת הפגיעה הסובייקטיבית שהוא גרם.


טעות מס' 2: לשכוח שצריך להוכיח שהיה פרסום


אדם יכול לומר לכם דברים פוגעניים מאוד בשיחה פרטית. הוא יכול לצעוק, לקלל ולהטיח בכם האשמות חמורות.

אבל אם הדברים נאמרו רק לכם, בלי שהגיעו לאדם נוסף, עשויה להתעורר בעיה בסיסית בתביעת לשון הרע.

הסיבה היא שחוק איסור לשון הרע דורש יסוד של פרסום.

כאשר מדובר בדברים שנאמרו בעל פה, יש להראות שהדברים הגיעו לאדם אחר מלבד הנפגע. לגבי פרסום בכתב קיימת בחוק הגדרה רחבה יותר, המתייחסת גם לנסיבות שבהן הכתב עשוי היה להגיע לאדם נוסף.

למשל, הודעה בקבוצת וואטסאפ עשויה לקיים את יסוד הפרסום. לעומת זאת, הודעה פרטית שנשלחה לנפגע בלבד מחייבת בחינה אחרת.

מה כדאי לעשות? לברר מראש למי הגיעו הדברים, מי יכול להעיד עליהם ואילו ראיות קיימות לכך שהפרסום התרחש.


טעות מס' 3: למחוק, לחסום או לאבד את הראיות


לעיתים התגובה הראשונה לפרסום פוגעני היא לחסום את המפרסם, למחוק את ההתכתבות ולנסות להוציא את האירוע מהחיים.

מבחינה רגשית זה מובן. מבחינה ראייתית, זה עלול ליצור קושי.

תביעת לשון הרע מבוססת על פרסומים מסוימים. לכן חשוב לדעת להציג לבית המשפט מה בדיוק נאמר, מי אמר את הדברים, היכן הם פורסמו ובאיזה מועד.

צילום מסך שנחתך באמצע, הודעה ללא תאריך או הקלטה שאינה מאפשרת להבין את ההקשר עלולים להקשות על בירור המחלוקת.

חשוב גם לזכור שהפרסום עשוי להשתנות או להימחק בהמשך.


מה כדאי לעשות? לשמור את הפרסום המלא, לרבות ההקשר, התאריך, זהות המפרסם ופרטי הקבוצה או הפלטפורמה, ככל שהם זמינים. כאשר מדובר בפרסום מקוון, רצוי לשמור גם את הקישור ואת התגובות הרלוונטיות.

צילום מסך יכול להיות ראיה חשובה, אבל לא תמיד די בו לבדו, במיוחד כאשר מתעוררת מחלוקת לגבי מקוריותו או לגבי זהות המפרסם.


טעות מס' 4: להניח שאם הפרסום פוגעני, לנתבע לא תהיה הגנה


זו אחת הטעויות המשמעותיות ביותר.

גם אם פרסום מסוים עונה להגדרת לשון הרע, אין פירוש הדבר שהתביעה תתקבל בהכרח.

חוק איסור לשון הרע כולל הגנות שונות. בין היתר, קיימת הגנת אמת הפרסום, המחייבת עמידה בתנאים הקבועים בחוק, ובהם עניין ציבורי בפרסום. קיימות גם הגנות תום לב בנסיבות שהחוק מגדיר, לצד פרסומים הנהנים מהגנות מיוחדות.

ניקח לדוגמה בעל עסק שקיבל ביקורת שלילית בגוגל.

הלקוח כותב שהשירות היה גרוע, שהאספקה התעכבה ושהוא אינו ממליץ לאחרים לרכוש מהעסק.

האם מדובר בפרסום שלילי? בוודאי.

האם הביקורת פוגעת בתדמית העסק? ייתכן מאוד.

אבל האם זו בהכרח עילה טובה לתביעת לשון הרע? ממש לא.

כאשר מדובר בחוות דעת המבוססת על חוויית שירות אמיתית, עשויות להתעורר שאלות משמעותיות של הבעת דעה בתום לב ושל ההגנות שהחוק מעניק לפרסומים מסוימים.

מנגד, אם הביקורת כוללת האשמות עובדתיות חמורות, כגון טענה שבעל העסק גונב כסף מלקוחותיו, התמונה המשפטית עשויה להיות שונה.


מה כדאי לעשות? לבחון לא רק מדוע הפרסום פוגע, אלא גם אילו טענות הגנה יכול המפרסם להעלות, ומהם הסיכויים להתמודד איתן.


טעות מס' 5: לחשוב שאם החוק מאפשר פיצוי של עשרות אלפי שקלים, זה גם מה שבית המשפט יפסוק


יש משהו מפתה מאוד בכותרות שמתפרסמות באינטרנט:

"נפגעתם מלשון הרע? מגיע לכם פיצוי של עשרות אלפי שקלים גם בלי להוכיח נזק".

אלא שהמציאות המשפטית מורכבת יותר.

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד לתקרה הקבועה בחוק, המתעדכנת בהתאם למנגנון ההצמדה. בנסיבות שבהן הוכחה כוונה לפגוע, החוק מאפשר תקרה גבוהה יותר.

אבל תקרת הפיצוי אינה סכום הפיצוי האוטומטי.

בית המשפט בוחן את חומרת הפרסום, היקף החשיפה, נסיבות המקרה, התנהגות הצדדים ושיקולים נוספים.

פרסום בקבוצת וואטסאפ מצומצמת, למשל, אינו בהכרח שקול לפרסום שהופץ לעשרות אלפי אנשים. גם אמירה פוגענית חד-פעמית אינה בהכרח שקולה למסע הכפשות ממושך.

אין משמעות הדבר שפרסום מצומצם אינו מקים עילת תביעה, אלא שגובה הפיצוי עשוי להיות שונה מאוד מהסכום שהתובע ציפה לקבל.

אגב, גם העובדה שאדם פרסם כמה הודעות אינה מבטיחה שכל הודעה תזכה אותו בפיצוי נפרד ומלא.


מה כדאי לעשות? להעריך את סכום התביעה לפי נסיבות המקרה והפסיקה הרלוונטית, ולא לפי תקרת הפיצוי שמופיעה בחוק.


טעות מס' 6: להגיב לפרסום באופן שרק מחמיר את המצב


לפעמים הנזק הגדול ביותר לתביעה מתרחש דווקא אחרי הפרסום המקורי.

אדם מרגיש שהשמיצו אותו, ובתגובה הוא מפרסם פוסט משלו: "תכירו את השקרן הזה", בצירוף האשמות נוספות, קללות ולעיתים גם פרטים אישיים.

מבחינתו הוא רק מגן על שמו הטוב.

אבל מבחינה משפטית, הוא עלול ליצור לעצמו בעיה חדשה.

תגובה פוגענית עלולה להקים עילת תביעה עצמאית נגד המגיב, ולעיתים אף להוביל לתביעה שכנגד. בנוסף, אופן ההתנהלות של שני הצדדים עשוי להשפיע על הערכת הנסיבות ועל גובה הפיצוי.

חשוב להבין: העובדה שמישהו פרסם נגדכם לשון הרע אינה מעניקה לכם היתר להשיב לו באותה דרך.


מה כדאי לעשות? לא להגיב מתוך כעס. לפעמים נכון לבקש להסיר את הפרסום או לפרסם תיקון. במקרים אחרים עדיף להימנע מתגובה פומבית עד לבחינה משפטית של הדברים.


טעות מס' 7: לא לבדוק אם התביעה באמת משתלמת


זו אולי הטעות שפחות נעים לדבר עליה, אבל היא אחת החשובות ביותר.

נניח שיש עילת תביעה. הפרסום אכן פוגעני, קיימות ראיות טובות, ואין לנתבע הגנה משפטית מבוססת.

האם פירוש הדבר שכדאי להגיש תביעה?

לא בהכרח.

ניהול הליך משפטי כרוך בזמן, בהוצאות, בחוסר ודאות ולעיתים גם בחשיפה מחודשת של הפרסום שאותו ביקשנו להפסיק.

צריך להביא בחשבון את עלויות הייצוג, אגרות המשפט, משך ההליך, הסיכון לפסיקת הוצאות ואת שאלת יכולתו של הנתבע לשלם את הסכום שייפסק, ככל שייפסק.

וגם אם התביעה תתקבל, ייתכן שהפיצוי יהיה נמוך מהציפיות.

המשמעות היא שאפשר לזכות בתביעה מבחינה משפטית, אבל לגלות שהתוצאה הכלכלית אינה משתלמת.

לעיתים מכתב התראה מדויק, דרישה להסרת הפרסום או פתרון מוסכם יכולים להשיג את מטרתו העיקרית של הנפגע בצורה מהירה ויעילה יותר.

במקרים אחרים, דווקא ניהול הליך משפטי יהיה המהלך הנכון, גם כאשר אין ודאות שהתוצאה הכספית תהיה גבוהה.


מה כדאי לעשות? להגדיר תחילה מה רוצים להשיג: פיצוי כספי, הסרת פרסום, תיקון פומבי, הגנה על מוניטין עסקי או הפסקת התנהגות חוזרת. רק אחר כך לבחור את הדרך המשפטית המתאימה.


אז מה עושים לפני שמגישים תביעת לשון הרע?


הדבר הראשון הוא לא לכתוב כתב תביעה, אלא להבין מה באמת קרה ומה ניתן להוכיח.

יש לבחון את הפרסום עצמו, את ההקשר שבו נעשה, את זהות המפרסם, את היקף החשיפה, את הראיות הקיימות ואת ההגנות האפשריות.

לאחר מכן יש לשקול את הסעד המבוקש ואת הכדאיות של ניהול הליך משפטי.

החוויה של מי שנפגע מפרסום מכפיש היא לעיתים קשה מאוד, ולא תמיד ניתן לתרגם אותה לכסף. אבל בית המשפט אינו פוסק פיצוי לפי עוצמת הכעס של התובע, אלא לפי הדין והראיות שהובאו בפניו.

תביעת לשון הרע טובה אינה מתחילה בהכרח בהחלטה לתבוע. היא מתחילה בבדיקה אם נכון לתבוע.

ולפעמים, ההחלטה המקצועית הנכונה ביותר היא דווקא לא להגיש את התביעה.


המאמר נועד למסירת מידע משפטי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינה פרטנית של נסיבות המקרה. לתיאום ייעוץ פרטני בנושא לשון הרע ניתן ליצור קשר עם משרדנו.

תגובות


bottom of page