תביעה בלשון הרע נדחתה – בית המשפט מזהיר מהפצת שמועות ברשתות

פסק דין שניתן לאחרונה חושף עד כמה מהר יכול אדם למצוא את עצמו במרכז "לינץ' דיגיטלי" בעקבות הפצת שמועות ברשתות – אך גם את הקושי להוכיח לשון הרע ברשתות החברתיות.

מה קרה?

תושב נתניה יצא עם כלבתו הגוססת ל"טיול פרידה" בחוף הים. הכלבה מתה שם מוות טבעי. שעות ספורות לאחר מכן הופיעו ברשתות החברתיות פוסטים שטענו כי הוא הטביע אותה בכוונה. תוך זמן קצר הופצה תמונתו, נפתחו עצומות נגדו, והגולשים כינו אותו "רוצח" ו"חלאת המין האנושי". המשטרה זימנה אותו לחקירה, אך קבעה כבר באותו היום שאין חשד לפלילים.

חמש שנים מאוחר יותר, האיש הגיש תביעה לפיצוי נגד שבעה אנשים שפרסמו נגדו פוסטים ותגובות קשות בפייסבוק ובאתרי חדשות.

מה פסק בית המשפט?

השופט קבע שכל ההודעות והתגובות שצוטטו הן אמנם בוטות, קשות ואף מקוממות – אך אינן עולות לכדי "לשון הרע" כלפי התובע. הסיבה:

• אף אחד מהנתבעים (מלבד אחד, שטען ששיתף פוסט קיים) לא פרסם את שמו או פרטים מזהים.

• רוב ההודעות נכתבו כתגובות לכתבות חדשותיות שהציגו את הסיפור באופן מטעה, ולא מתוך ידיעה אישית.

• בית המשפט התרשם שמדובר באלפי תגובות זועמות, והתובעים שנבחרו הם רק "טיפה בים".

השופט הדגיש כי אמנם חופש הביטוי חשוב, אך השיח שהתנהל היה בוטה, שיפוטי ואלים. עם זאת, התביעה נדחתה – ולנוכח הנסיבות גם לא נפסקו הוצאות נגד התובע.

מה אפשר ללמוד מהמקרה?

1. אל תמהרו לשתף – סיפור דרמטי ברשת עלול להיות לא נכון. המתינו לבדיקת גורמי האכיפה או לגורמים מוסמכים.

2. שפה בוטה = בעיה – גם אם מתייחסים לכתבה או שמועה, שימוש בכינויים כמו "רוצח" או "חלאת אדם" עלול להוביל לתביעה.

3. לא כל עלבון הוא לשון הרע – כדי שתהיה עילה משפטית, נדרש שהפרסום יזהה באופן ברור את האדם ויפגע בשמו.

4. האחריות האישית שלכם – תגובה אחת קטנה בפייסבוק עשויה להפוך אתכם לנתבעים בבית משפט, גם שנים אחרי.

שורה התחתונה:

בית המשפט דחה את התביעה, אבל המסר ברור – "שיימינג" המוני יכול להרוס חיים, גם אם בסוף אין פיצוי. זהו תזכורת חשובה לכולנו לחשוב פעמיים לפני שמקלידים, משתפים או מגיבים ברשת.