אמרתי את זה רק לאדם אחד — האם זו לשון הרע?
לא כל תביעת לשון הרע מתחילה בפוסט בפייסבוק או בהודעה בקבוצת וואטסאפ. לפעמים היא מתחילה בשיחת טלפון עם חברה, או במשפט שנאמר לבת הזוג במטבח.
„אבל אמרתי את זה רק לאדם אחד” נשמע כמו הסבר שמסיים את העניין. בפועל, לשון הרע בשיחה פרטית עשויה להקים עילת תביעה גם כשהדברים הגיעו לאדם אחד בלבד, מלבד הנפגע. אלא שמספר השומעים הוא רק חלק מהבדיקה.
שני פסקי דין שניתנו באותו יום ממחישים זאת היטב: באחד נפסק פיצוי בעקבות הכינוי „נוכלת” בשיחה עם חברה; באחר נדחתה תביעה בעקבות הכינוי „עבריינים”, והתובעים חויבו בהוצאות משפט. מה מסביר את ההבדל?

לשון הרע בשיחה פרטית: גם אדם אחד עשוי להספיק
המונח „פרסום” בחוק איסור לשון הרע רחב יותר מהמשמעות היומיומית שלו. הוא אינו מחייב פוסט ציבורי, מאות עוקבים או תפוצה בקבוצות. גם אמירה בעל פה שהגיעה לאדם נוסף, מלבד מי שעליו נאמרו הדברים, עשויה למלא את דרישת הפרסום לצורך תביעה אזרחית.
עם זאת, עצם קיומו של פרסום אינו מבטיח שהתביעה תתקבל. צריך לבחון גם מה משמעות הדברים בהקשר שבו נאמרו, האם הם מהווים לשון הרע והאם עומדת למפרסם הגנה.
השיחה עם החברה שהסתיימה בפיצוי
בעניין רוז נ׳ זקרי נדונה תביעה של מטפלת נגד צעירה שכינתה אותה „נוכלת” בשיחת טלפון עם חברה. ברקע התקיימה מחלוקת כספית בין המטפלת לצעירה.
הנתבעת טענה שמדובר בשיחה פרטית שנועדה לשיתוף במצוקה ולקבלת תמיכה. אלא שהחברה ששמעה את הדברים הייתה גם לקוחה של המטפלת, ואף הייתה זו שהפנתה אליה את הנתבעת.
בית המשפט ראה בנסיבות האלה משמעות מיוחדת: האמירה לא נשמעה רק באוזני חברה קרובה, אלא גם באוזני לקוחה שעשויה להחליט אם להמשיך להמליץ על המטפלת לאחרים. הכינוי „נוכלת” נתפס בהקשר הזה כייחוס ממשי של מרמה וחוסר יושר מקצועי, ולא רק כביטוי לחוסר שביעות רצון.
ההגנות נדחו, אך הפיצוי היה מתון. בית המשפט התחשב בכך שמדובר בשיחה פרטית עם אדם אחד, בכך שהחברה המשיכה להיות לקוחה של התובעת ובגילה הצעיר של הנתבעת. נפסקו 3,500 ש״ח פיצוי ו־800 ש״ח הוצאות משפט, מתוך תביעה על סך 25,000 ש״ח.
האמירה במטבח שהסתיימה בדחיית התביעה
בעניין בן מלך נ׳ ברקאי, הרקע היה סכסוך הנוגע לתשלום דמי תיווך. עורך הדין של המתווכים התקשר לנתבע בקשר להוצאות משפט שנפסקו לחובתו.
במהלך השיחה פנה הנתבע לאשתו, שהייתה עמו במטבח, וכינה את המתווכים „עבריינים”. בית המשפט קיבל שניסה למנוע מעורך הדין לשמוע את הדברים, אך הניסיון לא הצליח.
התביעה לא נדחתה משום שזו הייתה שיחה בבית. בית המשפט הבהיר שאמירה לבן זוג אינה מוחרגת אוטומטית מדרישת הפרסום, וגם העובדה שהשומע הנוסף היה עורך הדין של התובעים לא שללה את קיומו של פרסום.
ההכרעה התמקדה במשמעות האמירה. בית המשפט בחן את המשפט המלא, את השיחה ואת נסיבותיה, וקבע שבמקרה המסוים המילה „עבריינים” הייתה כינוי גנאי שנאמר בכעס, ולא תיאור עובדתי של עבר פלילי. נוספו לכך הנמקות חלופיות הנוגעות להגנות ולזוטי דברים.
התביעה על סך 100,000 ש״ח נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע 12,000 ש״ח שכר טרחת עורך דין.
למה שתי שיחות פרטיות הובילו לתוצאות שונות?
אין כאן כלל שלפיו מותר לומר „עבריין” ואסור לומר „נוכל”. גם אין פטור כללי לדברים שנאמרו בכעס או בשיחה אינטימית.
שני פסקי הדין ממחישים מדוע צריך לבחון את התמונה המלאה: מה נאמר לפני הביטוי ואחריו, כיצד אדם סביר היה מבין אותו, מי שמע אותו ומה הייתה הזיקה שלו לאדם שעליו דובר.
בעניין המטפלת, החברה הייתה גם לקוחה, והאמירה נתפסה כהאשמה בחוסר יושר מקצועי. בעניין המתווכים, בית המשפט ראה באמירה התפרצות מילולית בהקשר של סכסוך. אלה הכרעות בשני מקרים מסוימים, ולא נוסחה המבטיחה תוצאה בכל שיחה דומה.
לפני שתובעים: מה צריך לבדוק?
כדי להעריך מקרה של לשון הרע בשיחה פרטית, חשוב לברר:
מה בדיוק נאמר? המילים המלאות וההקשר חשובים יותר מכינוי בודד שהוצא מתוך השיחה.
מי שמע את הדברים? לקוח, מעסיק, בן זוג או חבר עשויים להקנות לאמירה משמעות שונה.
כיצד ניתן להוכיח את השיחה? יש הבדל בין עדות של מי ששמע, הקלטה או הודאה, לבין מידע שעבר מאדם לאדם.
אילו הגנות עשויות לחול? גם אמירה פוגענית אינה מובילה בהכרח לאחריות.
מה התועלת הצפויה מההליך? יש לבחון את הפיצוי האפשרי לצד העלויות, הזמן והסיכון לחיוב בהוצאות.
תפוצה מצומצמת עשויה להשפיע על גובה הפיצוי, אך היא אינה שוללת כשלעצמה עילת תביעה. באותה מידה, מילה מעליבה אינה מבטיחה זכייה.
שאלת הכדאיות חשובה גם כשהתביעה מתקבלת: לעיתים אפשר לזכות בתביעה ולצאת עם הפסד כספי, כאשר ההוצאות שנפסקות לחובת התובע עולות על הפיצוי שנפסק לזכותו.
הייעוץ הנכון בוחן את המקרה כמכלול
פגיעה בשם הטוב יכולה לעורר רצון מובן להגיב מיד. ההחלטה אם להגיש תביעה דורשת גם הסתכלות מקצועית על הראיות, ההקשר והסיכונים.
במשרדי, אני בוחן לא רק אם נאמרה אמירה פוגענית, אלא גם מה ניתן להוכיח, אילו הגנות עשויות לעמוד לצד השני ומה עשוי הלקוח להשיג מההליך. לעיתים נכון לפעול להגנה על השם הטוב; ולעיתים נכון להמליץ להימנע מתביעה שהמחיר שלה עלול לעלות על התועלת, גם כשהפגיעה האישית מובנת היטב.
נפגעתם מאמירה בשיחה פרטית או קיבלתם דרישה לפיצוי בעקבות שיחה כזו? ניתן לפנות למשרד לבחינת הדברים והאפשרויות המשפטיות בנסיבות המקרה.
המאמר מבוסס על ת״ק 30067-02-26 רוז נ׳ זקרי, בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, ועל ת״א 20495-03-25 בן מלך ואח׳ נ׳ ברקאי, בית משפט השלום בחיפה; שניהם מיום 22.10.2026. המאמר מציג מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.




תגובות