top of page

הדו״ח בוטל — האם מותר לקרוא לפקח שקרן? לשון הרע על עובד ציבור

תמונת הסופר/ת: Shai Engelberg
Shai Engelberg
21 באוק׳
זמן קריאה 3 דקות

קיבלתם דו״ח, נלחמתם עליו בבית המשפט — והצלחתם להביא לביטולו. האם המשמעות היא שמותר לפרסם שהפקח שיקר או פעל במסגרת רדיפה פוליטית? פסק דין שעסק בלשון הרע על עובד ציבור ממחיש מדוע הדרך מהצלחה בביטול דו״ח ועד להצדקת פרסום אישי ברשת אינה קצרה כפי שנדמה.


דו״ח עם חותמת ביטול לצד בועת שיח ומאזני צדק, בכחול וזהב, להמחשת מאמר על לשון הרע על עובד ציבור

מהדו״חות העירוניים לתביעת לשון הרע

בפסק דין שניתן ביום 19.10.2026 בבית משפט השלום בקריות נדונה תביעה של פקח בעיריית קריית מוצקין נגד מי שפרסם עליו תמונות וסרטונים בפייסבוק ובטיקטוק. הפרסומים כללו, בין היתר, את הכינויים „הפקח השקרן” ו„פרחח”, לצד טענות לפעילות ממניעים פוליטיים.

הנתבע טען כי הפרסומים באו בעקבות התנכלות מצד העירייה לעסק של בנו. לשיטתו, העובדה שזוכה מהדו״חות שנרשמו נגדו תמכה בטענותיו ובהגנות של אמת בפרסום ותום לב.

בית המשפט בחן את הנסיבות ודחה את ההגנות.


ביטול דו״ח אינו מוכיח שהפקח שיקר


זהו לב העניין: צריך לבדוק מדוע הדו״ח בוטל, ומה ניתן ללמוד מכך על הדברים שפורסמו.

לפי המתואר בפסק הדין, הזיכוי נבע מכך שהדו״חות נרשמו לנתבע, שלא היה בעל העסק. טענתו לאכיפה בררנית נדחתה, ולא הונחה תשתית ראייתית לקנוניה פוליטית או להתנכלות אישית מצד הפקח שתבע אותו.

כלומר, התוצאה בהליך הדו״חות לא ביססה את ההאשמות האישיות שפורסמו. גם טענות הנוגעות להתנהלות של גורמים אחרים בעירייה אינן מוכיחות, כשלעצמן, שהפקח המסוים פעל כפי שיוחס לו.

ההבחנה הזו חשובה גם מחוץ לסכסוכים עם רשויות: ביטול החלטה או קבלת טענה בהליך אחד אינם מוכיחים בהכרח כל מסקנה שמבקש אדם להסיק מהם.


לשון הרע על עובד ציבור: היכן עובר הגבול?


עבודת הרשות המקומית היא נושא לגיטימי לביקורת ציבורית. עם זאת, בחינת פרסום מחייבת התייחסות לתוכן המדויק, להקשר ולבסיס העובדתי שלו.

במקרה הזה הדגיש בית המשפט את ההבדל בין עובד ציבור לבין נבחר ציבור. הוא בחן גם את האפשרות לראות בפרסומים הבעת דעה, אך קבע שבנסיבות המקרה לא התקיימה דרישת תום הלב, בין היתר לנוכח אופי ההתבטאויות והמשך הפרסומים לאורך זמן.

אין להסיק מכך שכל ביקורת חריפה על פקח היא לשון הרע אסורה. השאלה היא מה פורסם, האם מדובר בטענה עובדתית או בדעה, ומה עשוי לבסס את ההגנות על הפרסום. תחושת עוול, חזקה ככל שתהיה, אינה תחליף לבחינה הזו.


כמה נפסק — ומה המשמעות לפני שמגישים תביעה?


התביעה הוגשה על סך 50,000 ש״ח. בית המשפט פסק 2,500 ש״ח בגין כל אחד משישה פרסומים — 15,000 ש״ח פיצוי בסך הכול. לכך נוספו שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש״ח והחזר אגרה בסך 1,260 ש״ח.

הסכומים ממחישים גם את החשיבות של תיאום ציפיות: קבלת תביעת לשון הרע אינה מבטיחה פסיקת מלוא הסכום שנתבע. מספר הפרסומים וחומרת הטענות הם חלק מהתמונה, ויש לבחון גם את הראיות, ההגנות והסעד שניתן לצפות לו.


ייעוץ משפטי מתחיל בבחינת התמונה המלאה


לפני פרסום ביקורת, כדאי לבדוק מה המסמכים מוכיחים, למי ניתן לייחס את המעשים וכיצד הניסוח משפיע על החשיפה המשפטית. לפני הגשת תביעה, נדרשת בחינה מקבילה: מה סיכויי ההליך, מה צפוי להיות היקף הפיצוי, ומה המחיר הכרוך בניהולו.

במשרדי, בחינת תיק לשון הרע אינה מסתיימת בשאלה אם האמירה פוגענית. אני בוחן את המקרה כמכלול — את העובדות, את ההגנות האפשריות ואת היחס בין התועלת הצפויה לבין העלויות והסיכונים עבור הלקוח. לעיתים ההמלצה תהיה לפעול משפטית; במקרים אחרים, הייעוץ הנכון יהיה להימנע מהליך שעלול להזיק יותר משהוא מועיל, גם כאשר הרצון לתבוע מובן היטב.


נפגעתם מפרסום או שוקלים לפרסם ביקורת על רשות מקומית? פנו למשרד שי אנגלברג לבחינת הפרסום והאפשרויות המשפטיות בנסיבות המקרה.

המאמר מבוסס על תאד״מ 25246-09-25 מזרחי נ׳ שחרור, בית משפט השלום בקריות, השופטת שרונה צור גינור, מיום 19.10.2026. האמור הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.

תגובות


bottom of page