הוא כתב סיפור בדיוני. המכר שלו זיהה את עצמו בתפקיד הנבל
עודכן: 2 בנוב׳
סכסוך עסקי, מותחן ריגול ודמות עם יותר מדי פרטים מוכרים: כיצד סיפור שהוצג כבדיוני הוביל לפיצוי של 200 אלף ש״ח?
דמיינו שאתם קוראים סיפור מתח ומגלים שהנבל עוסק בתחום שלכם, מלמד במקום שבו אתם מלמדים, פועל במדינה שבה אתם עושים עסקים ואפילו חולק איתכם פרטים רפואיים אישיים. השם שונה, אבל למי שמכיר אתכם קשה לפספס את הדמיון.
עכשיו דמיינו שאותה דמות מתוארת כנוכל שמרמה את חבריו, עומד בראש ארגון פשע ובוגד במדינתו.
האם העובדה שמדובר בסיפור בדיוני מסיימת את הדיון? זו השאלה שעמדה במרכז תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהגיש עמית שטיינהרט נגד הסופר אליהו אשד. פסק הדין ממחיש מדוע שינוי שם הדמות אינו תמיד מספיק — ומדוע השאלה החשובה עשויה להיות דווקא מה יבינו האנשים שכבר מכירים את האדם שמאחוריה.

הסכסוך שהגיע אל דפי המותחן
הצדדים הכירו במשך שנים וקיימו קשרים עסקיים, בין היתר בתחום הנדל״ן בבולגריה. בהמשך התגלע ביניהם סכסוך סביב עסקת מקרקעין.
על רקע היחסים שהתערערו, החל אשד לפרסם ברשת פרקים ממותחן בשם „ההונאה הבולגרית”. אחת הדמויות המרכזיות בו הייתה דמות שלילית במיוחד, שכונתה בפסק הדין „הנבל”.
שטיינהרט טען כי מאחורי הדמות עומד למעשה הוא עצמו. אשד טען מנגד שמדובר ביצירה בדיונית, ולא בתיאור של התובע.
אלא שבית המשפט לא הסתפק בשאלה איך הסופר הגדיר את יצירתו. הוא בחן אילו פרטים נכללו בה ומה משמעותם בעיני מי שמכיר את שטיינהרט.
השם שונה. הפרטים היו מוכרים מדי
הדמות תוארה כישראלי המתגורר באירופה, מרצה באקדמיה בסופיה, עוסק בתחום המודיעין, קשור לחברה הנאבקת בפשעי מחשב ומשקיע בנדל״ן בבולגריה. לצד אלה הופיעו גם פרטים רפואיים התואמים לתובע.
כל פרט בנפרד יכול להתאים לאנשים רבים. הצירוף שלהם הוא שהפך את הדמות למזוהה.
לכך נוספו פרסומים הקשורים לספר, שבהם הזכיר המחבר את התובע בשמו המלא ותיאר את ההיכרות ביניהם.
בית המשפט יישם את מבחן „המכר הסביר”: לא האם קורא זר לחלוטין יצליח לנחש במי מדובר, אלא האם אדם שמכיר את התובע יוכל לזהות אותו מתוך מכלול הפרטים. בנסיבות המקרה נקבע שהתשובה חיובית.
המשמעות המעשית פשוטה: פרסום עשוי לפגוע באדם גם כשהציבור הרחב אינו יודע במי מדובר, אך חבריו, עמיתיו או שותפיו העסקיים מבינים היטב.
זיהוי הדמות הוא רק תחילת הבדיקה
בית המשפט הבהיר שזיהוי אדם עם דמות ספרותית אינו מספיק, כשלעצמו, כדי להטיל אחריות. חופש הביטוי וחופש היצירה מחייבים לבחון גם מה מיוחס לדמות, האם מתקיימת פגיעה משפטית והאם עומדות למפרסם הגנות.
במקרה הזה, הדמות המזוהה עם התובע הוצגה כפושע, כנוכל המרמה גם את חבריו וכבוגד. בית המשפט קבע שתיאורים אלה מהווים לשון הרע כלפיו.
הנתבע התמקד בהכחשת הזיהוי ולא ביסס הגנות של אמת בפרסום או תום לב. משנדחתה טענתו שהדמות אינה מזוהה עם התובע, לא היה די בהצגת היצירה כבדיונית כדי להדוף את התביעה.
גם פרט אמיתי יכול לפגוע בפרטיות
לצד לשון הרע, בית המשפט מצא פגיעה נפרדת בפרטיות.
הספר כלל פרטים רפואיים מחייו של התובע. לפי פסק הדין, אלה לא הוזכרו באקראי, אלא שולבו שוב ושוב בתיאור לעגני של הדמות ושל גופה.
כאן נמצאת הבחנה חשובה: בעוד שהדיון בלשון הרע עשוי לעסוק באמיתות הדברים ובהגנות הנוגעות לפרסומם, עצם העובדה שפרט רפואי הוא אמיתי אינה הופכת את פרסומו למותר. במקרה הזה, השימוש בפרטים האישיים כחלק מהצגת הדמות השלילית הצדיק פיצוי נוסף.
200 אלף ש״ח — וגם שינוי של הדמות
בית המשפט פסק לתובע 150 אלף ש״ח בגין לשון הרע ועוד 50 אלף ש״ח בגין פגיעה בפרטיות. נוסף על הפיצוי, נפסקו 50 אלף ש״ח בשכר טרחת עורך דין.
בקביעת הפיצוי ניתן משקל גם למסקנה שהפרסומים נעשו בכוונה לפגוע בתובע, על רקע הסכסוך והפעולות שקשרו אותו לדמות.
עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענות התובע לנזקים כספיים ישירים, שלא הוכחו. הפיצוי נפסק ללא הוכחת נזק, ולא כפיצוי על עסקה מסוימת שהוכח כי אבדה.
ההכרעה גם לא הסתיימה בכסף. במקום להורות על הסרה גורפת של היצירה, הורה בית המשפט לשנות את מאפייני הנבל: לנתק את הקשרים לישראל, למוסד אקדמי בבולגריה ולעסקי מחשוב, להסיר את הפרטים הרפואיים ולהסיר את שם התובע מפרסומים הקשורים לספר.
כך ניתן ביטוי לשני האינטרסים: המשך קיומה של היצירה לצד הפסקת הזיהוי הפוגע.
מה כדאי לקחת מהמקרה גם אם אינכם כותבים ספר?
השאלה הזו רלוונטית גם לפוסט המסופר כ„מקרה דמיוני”, לסרטון או לסיפור על לקוח, עובד או שותף לשעבר. החלפת השם אינה בהכרח מנתקת את הקשר לאדם אמיתי.
לפני פרסום כדאי לשאול: האם מי שמכיר את האדם יזהה אותו מתוך המקצוע, מקום העבודה, האירועים והפרטים האישיים? ואם כן — מה הפרסום מייחס לו ומה הוא חושף עליו?
מן הצד השני, תחושה אישית ש„כתבו עליי” אינה מספיקה לבדה. יש לבחון את הפרטים שמאפשרים זיהוי, את ההקשר ואת תוכן הפגיעה.
נפגעתם מפרסום שבו שמכם אינו מופיע, אך מי שמכיר אתכם מבין במי מדובר? משרד שי אנגלברג מעניק ייעוץ וייצוג בענייני לשון הרע ופגיעה בפרטיות. ניתן לפנות למשרד לבחינת הפרסום והאפשרויות המשפטיות.
המאמר מבוסס על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב–יפו, השופט רונן אילן, בת״א 49593-12-22 שטיינהרט נ׳ אשד, מיום 13.11.2025. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.




תגובות