top of page

התלונה לא הוכחה במלואה. האם זו בהכרח תלונת שווא?

תמונת הסופר/ת: Shai Engelberg
Shai Engelberg
8 בספט׳ 2025
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני 3 ימים

עובד התלונן על הממונה עליו, היא תבעה אותו והוא תבע אותה בחזרה. שתי התביעות נדחו — אבל מסיבות שונות, שיש להן משמעות לכל מי ששוקל להתלונן במקום העבודה.


דמויות מטושטשות במשרד ומסמך תלונה, עם הכיתוב: לא כל תלונה שנדחית היא שקר.

מישהו התלונן עליכם. נערך בירור, הוטחו האשמות, ואולי גם נגרם נזק לשמכם הטוב. בהמשך מתברר שלא כל הטענות הוכחו. המחשבה המתבקשת היא: אם הוא לא הצליח להוכיח, עכשיו תורי לתבוע.

אלא שבין ״לא הוכחת״ לבין ״שיקרת״ יש מרחק משפטי משמעותי.


פסק דין שעסק בסכסוך בין שני עובדים לשעבר בחברת דן באר שבע ממחיש את המרחק הזה — ואת החשיבות של הדרך שבה מגישים תלונה והאנשים שאליהם מפנים אותה.


ויכוח בעבודה שהסתיים בשתי תביעות


במהלך עימות במקום העבודה הטיחה ראש צוות פקחים בעובד שהיה כפוף לה כינוי פוגעני המתייחס לנטייתו המינית. העובד טען שנאמרו גם אמירות חמורות נוספות והגיש לחברה תלונה על הטרדה מינית. בהמשך, לאחר הליכי בירור ובוררות, פוטרה ראש הצוות.


היא הגישה נגדו תביעה בסך 200,000 ש״ח, בטענה שהגיש תלונת שווא שהובילה לפיטוריה ולפגיעה בשמה. הוא הגיש תביעה שכנגד בסך 240,000 ש״ח בגין הטרדה מינית והתנכלות.

בית המשפט קבע שבפניו הוכחה רק האמירה שבה הודתה ראש הצוות. העובד לא הביא לעדות עובדים נוספים שיכלו לתמוך בגרסתו בדבר יתר האמירות.


בסופו של ההליך נדחו שתי התביעות, ללא חיוב בהוצאות. אבל התוצאה הזהה אינה אומרת שהנימוקים היו זהים.


תלונת שווא בעבודה: אי־הוכחה אינה בהכרח הוכחה לשקר


בית המשפט דחה את תביעת העובד, לאחר שקבע כי בנסיבות המסוימות שהוכחו לפניו לא התקיימה הטרדה מינית המקימה זכות לפיצוי. אין בכך כלל שלפיו אמירה פוגענית חד־פעמית או אמירה בשעת כעס לעולם אינן הטרדה מינית.


מנגד, גם תביעת ראש הצוות נדחתה. בית המשפט מצא שהאמירה שבה הודתה סיפקה בסיס להגשת תלונה בתום לב, ודחה את הטענות שהעובד פעל בקנוניה כדי להביא לפיטוריה.


אלו שתי שאלות נפרדות: האם המתלונן הוכיח עילה המזכה אותו בפיצוי, והאם הוא זכאי להגנה מפני תביעה בשל הגשת התלונה.


אדם עשוי להאמין בכנות שנפגע ולפנות לבירור, גם אם בהמשך לא יצליח להוכיח את מלוא גרסתו או שבית המשפט יסווג את האירוע אחרת מבחינה משפטית. מנגנון בירור תלונות נועד, אחרי הכול, לברר את הדברים — לא לקבל רק תלונות שכבר עברו משפט מלא.


עם זאת, פסק הדין אינו היתר להוסיף פרטים שאינם נכונים. העובדה שחלק מתלונה הוכח אינה מעניקה חסינות לכל יתר הטענות שבה.


להתלונן לגורם מוסמך — ולפרסם לכולם — אלו פעולות שונות


חוק איסור לשון הרע מכיר בהגנה על תלונה שהוגשה בתום לב לממונה מתאים או לרשות מוסמכת. ההגנה תלויה בנסיבות ובתנאיה; עצם הכותרת ״תלונה״ אינה מספיקה.

אותה הגנה גם אינה חלה מכוחה על פרסום נוסף של התלונה, עצם הגשתה או תוכנה. העברת הדברים לקבוצת העובדים או העלאת פוסט ברשת מצריכות בחינה נפרדת.


במקרה הזה טענה ראש הצוות גם לפגיעה בעקבות פרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות. אלא שלא הוכח שהעובד עמד מאחוריהם. העובדה שהוא הגיש את התלונה אינה מוכיחה שהוא אחראי לכל פרסום שבא אחריה.

לכן, בבחינת תביעת לשון הרע, צריך לברר לא רק מה נאמר, אלא גם מי פרסם, למי ובאילו נסיבות.


מה כדאי לקחת מהמקרה לפני הצעד הבא?


למי ששוקל להתלונן: תארו את האירועים במדויק, ציינו מתי התרחשו ומי נכח, ושמרו הודעות ותיעוד רלוונטי. הבדילו בין דברים ששמעתם או ראיתם לבין המסקנות שהסקתם. פנו לגורם המתאים, ואל תניחו שההגנה על התלונה מתירה להפיץ אותה הלאה.


למי שהתלוננו עליו: בדקו מה בדיוק נטען ומה ניתן להפריך. היעדר ראיות לטענה מסוימת אינו בהכרח ראיה להמצאתה. לפני שתובעים, חשוב לבחון גם את תום לבו של המתלונן ואת הראיות הקושרות אותו לפרסומים נוספים.


כאשר התלונה מלווה בהשעיה או בפיטורים, עשויות להתעורר גם שאלות נפרדות בתחום דיני העבודה. דחיית תביעה בין שני עובדים אינה כשלעצמה הכרעה בתקינות החלטות המעסיק.


הלקח המעשי: לפני שמכנים תלונה ״תלונת שווא״, צריך לבדוק מה לא הוכח — ומה באמת הוכח כלא נכון.


מתלבטים כיצד להגיש תלונה, או כיצד להגיב לתלונה שפגעה בשמכם? ניתן לתאם פגישת ייעוץ משפטי לבחינת המסמכים, הראיות ודרכי הפעולה.


מבוסס על ת״א 207-11-19 גלית מרדכייב נ׳ דניאל אושר, בית משפט השלום בבאר שבע, השופטת הבכירה עירית קויפמן, מיום 1.9.2025.

המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינת נסיבות המקרה.

תגובות


bottom of page