תביעת השתקה - המדריך המעשי בעקבות פרשת וקנין (רע"א 1954/24)

בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה (ינואר 2025) בבית המשפט העליון, נקבעו הנחיות ברורות לזיהוי ולטיפול בתביעות השתקה. פסק הדין ניתן בהקשר של מאבק ציבורי על הגישה לנחל האסי שבשטח קיבוץ ניר דוד.

נחל האסי בקיבוץ ניר דוד

רקע להליך המשפטי

המערער בהליך, נתנאל וקנין, תושב העיר בית שאן, והמשיבה, קיבוץ ניר דוד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, הם שני צדדים לוויכוח ציבורי סוער, לגבי זכות הגישה הציבורית אל נחל 'האסי', אשר עובר בשטח הקיבוץ. וקנין הוא מנהל של קבוצת פייסבוק בשם 'משחררים את האסי', שחברים בה למעלה מ-20,000 איש, ובמהלך תקופה ארוכה פרסם פוסטים רבים על התנהלות הקיבוץ בקשר לחסימת הגישה לנחל האסי.

חלק מהפרסומים כללו אמירות בנוסח 'אין להם זכות קיום בחברה היהודית'; 'הם משהו כזה כמו זומבים ניאדרטלי'; 'כלבים בני כלבים'; 'רק לי הם מזכירים את הנאצים? [...] גזע הארי מול היהודי'; 'גנבים, גזלנים בריונים'; 'מתי כולם ילמדו שמשיגים הכל רק באלימות ודם'. הפרסומים כללו האשמות כי הקיבוץ מזהם את נחל חרוד ואת מי התהום, וכן מוכר דגים מורעלים ומסרטנים ופגרי דגים; הפרסומים כללו גם קריאה לחרם צרכני על התעשייה של הקיבוץ וקריאה שלא לאפשר כניסת בני הקיבוץ לעיירות; הפרסומים כללו אף קריאה להתארגן במשמרות כדי לחסום במהלך כל היום כל שער שקיים בקיבוץ.

הקיבוץ תבע את וקנין תביעת לשון הרע בסך 2.5 מיליון ש"ח, ואילו וקנין הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה שמדובר בתביעת השתקה אך בקשתו נדחתה - על כך הגיש וקנין ערעור שנדון בביהמ"ש העליון והוכרע כדלקמן.

המאפיינים המרכזיים לזיהוי תביעת השתקה

בית המשפט העליון קבע מספר מאפיינים מרכזיים שיכולים לסייע בזיהוי תביעת השתקה (על פי סדר חשיבותם שקבע בית המשפט העליון):

1. פערי כוחות משמעותיים

   תובע הנהנה ממשאבים כספיים ומנגישות נוחה לשירותים משפטיים, לא אחת תאגיד או ארגון גדול, אל מול נתבע שהוא אדם פרטי, או תאגיד קטן או ארגון שאינו פועל למטרות רווח, אשר אין בידיו משאבים כלכליים יוצאי דופן.

2. עילת תביעה חלשה או גבולית

   מטרתו של תובע בתביעת השתקה אינה בהכרח קבלת הסעד המבוקש על-ידו במסגרת התביעה, כי אם השתקת 'דובר סורר' שפעילותו הציבורית אינה רצויה לתובע.

3. סכום תביעה מופרז ללא בסיס

   בית המשפט הדגיש כי יש לבחון האם התובע מצביע על נזקים ממשיים שנגרמו לו או מספק הסבר הגיוני לסכום התביעה הגבוה.

4. בחירה בעייתית של נתבעים

   למשל, תביעה נגד מנהל קבוצה ברשת חברתית במקום נגד המפרסמים עצמם, ללא הצדקה סבירה.

5. נושא בעל עניין ציבורי

   תביעות השתקה לרוב מכוונות להשתיק דיון בנושאים בעלי חשיבות ציבורית.

הכלים המשפטיים להתמודדות

בית המשפט הציע שני כלים מרכזיים להתמודדות עם תביעות השתקה:

1. סילוק התביעה על הסף - במקרים מובהקים של תביעות השתקה

2. פסיקת הוצאות משמעותיות - שעשויות להגיע עד לגובה סכום התביעה

סיכום

פסק הדין מהווה אבן דרך משמעותית בהתמודדות המשפטית עם תביעות השתקה בישראל. הוא מספק כלים מעשיים לזיהוי תביעות כאלה ומעניק לבתי המשפט כלים אפקטיביים להתמודדות עמן, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו משמש כתחליף לייעוץ משפטי

בכל עניין הנוגע לדיני לשון הרע ולייעוץ משפטי למקרה פרטני ניתן ליצור קשר עם משרדנו.