כשחופש הביטוי הופך להטרדה: מתי לשון הרע חוצה את הגבול להטרדה מאיימת?

פרסומים חוזרים, סרטונים והודעות ברשת – איפה עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין רדיפה אישית הפוגעת בשלוות הנפש?

בעידן הרשתות החברתיות כל אדם יכול לפרסם הכול – אבל לא כל מה שמותר טכנולוגית הוא מותר חוקית. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בכפר סבא ממחיש כיצד פרסומים חוזרים, בעלי אופי פוגעני, עשויים לחצות את הגבול שבין לשון הרע לעולמות ההטרדה מאיימת, ולהביא למתן צו הגנה מיידי נגד המפרסם.

הרקע: "תחקיר חברתי" שהפך למסע הכפשות

מנכ"ל חברה הגיש לבית המשפט בקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, לאחר שפורסמו עליו ועל רעייתו סדרת סרטונים והודעות ברשתות החברתיות. בפרסומים יוחסו להם מעשים חמורים – החל מהונאה וכלה באונס ופדופיליה – תוך שימוש בשמותיהם, בתמונותיהם ובתפוצה רחבה מאוד.

המפרסם, שהציג עצמו כ"פעיל חברתי", טען מנגד כי מדובר בתחקיר לגיטימי במסגרת חופש הביטוי וכי אם יש טענת לשון הרע – על המבקש להגיש תביעה אזרחית ולא בקשה לצו הגנה.

הסוגיה המשפטית:

האם פרסום לשון הרע עשוי להיחשב כהטרדה מאיימת?

בית המשפט קבע כי כן. לא כל אמירה פוגענית מהווה הטרדה, אך כאשר מדובר בדפוס של פרסומים שיטתיים, בתדירות גבוהה ובמטרה לפגוע או לערער את שלוות החיים – מדובר בהטרדה מאיימת לפי החוק.

ההבחנה בין לשון הרע להטרדה מאיימת היא במהות הפגיעה:

• דיני לשון הרע מגנים על שמו הטוב של אדם;

• חוק מניעת הטרדה מאיימת מגן על שלוות נפשו, פרטיותו וביטחונו האישי.

כאשר הפרסום הופך למסע מתמשך, מוקד ההגנה עובר מהשדה הציבורי לשדה האישי – ולכן ניתן ואף ראוי להעניק צו הגנה.

פסק הדין: חופש הביטוי אינו חופש השיסוי

בית המשפט קיבל את הבקשה והוציא צו מניעת הטרדה מאיימת, האוסר על המשיב ליצור קשר או לפרסם כל תוכן נוסף בנוגע למבקש ובני משפחתו.השופט הדגיש כי יש להבחין בין חשיפת מידע ציבורי לגיטימית לבין רדיפה חוזרת ומטרידה במסווה של "תחקיר". לדבריו, הרשתות החברתיות אינן מרחב פרוץ – גם בהן חלים עקרונות החוק, וחופש הביטוי אינו מקנה חסינות מפני אחריות פלילית או אזרחית.

המסר לציבור ולמשפטנים

פסק הדין מדגיש את חשיבות האיזון שבין חופש הביטוי לבין הזכות לשלוות נפש. הוא מלמד כי במצבים שבהם השיח ברשת חורג מביקורת לגיטימית והופך למתקפה מתמשכת – ניתן לפעול לא רק באמצעות תביעת לשון הרע, אלא גם באמצעות צו הגנה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

בשורה התחתונה

בעידן שבו כל אחד יכול להיות "עיתונאי", החוק מזכיר לנו כי גם חופש הביטוי חייב לפעול בגבולות האחריות והכבוד ההדדי. כאשר פגיעה בשם הטוב הופכת למסע אובססיבי שמערער את שלוות חייו של אדם – מדובר בהטרדה מאיימת לכל דבר ועניין.

מעוניינים בייעוץ משפטי בנושאי לשון הרע או הטרדה ברשת?

משרד עו"ד שי אנגלברג מתמחה בייצוג נפגעי לשון הרע, הוצאת דיבה והטרדות ברשתות. הניסיון הרב בניהול תיקים רגישים וחשיפה תקשורתית מאפשר מתן מענה משפטי מהיר, ענייני ויעיל.

לתיאום פגישה דיסקרטית עם עורך הדין שי אנגלברג, צרו קשר בטלפון 053-2792529