top of page

צילמתם עימות בשידור חי? גם מה שאתם אומרים למצלמה עלול לעלות ביוקר

תמונת הסופר/ת: Shai Engelberg
Shai Engelberg
23 ביולי 2022
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני 3 ימים

שני אחים שידרו עימות עם שוטרים בפייסבוק וחויבו בפיצוי. בית המשפט הבהיר: צילום פעילות המשטרה עשוי להיות חשוב, אבל ההאשמות שמלוות אותו נבחנות בפני עצמן.


עוצרים את הרכב, מתחיל ויכוח עם שוטר, והטלפון נשלף. לחיצה אחת, והעימות משודר בפייסבוק לייב. בתוך דקות מצטרפים מאות צופים.

למצלם נדמה שהסרטון מדבר בעד עצמו: הכול מתרחש בזמן אמת, בלי עריכה ובלי פילטרים. אלא שבזמן שהמצלמה מתעדת, גם הוא מדבר. מאשים, מקלל ומסביר לצופים מי עומד מולו ומה, לדעתו, קורה שם.

כאן בדיוק מתחילה השאלה המשפטית: מה הסרטון מראה — ומה המפרסם מוסיף לו במילים?


פייסבוק לייב

מדו״ח תנועה לשידור מול מאות צופים


ביולי 2019 נעצר רכב שבו נסעו שני אחים לצורך רישום דו״ח תנועה. במהלך ההתנהלות מול השוטרים שידרו האחים את האירוע בשידור חי בקבוצת פייסבוק.

השידור לווה בקללות ובהאשמות כלפי השוטרים, ובהן שהם עבריינים, גזענים ורמאים. האחים אף התייחסו במהלך הסרטון למספר הצופים שהלך ועלה.


אחד השוטרים, מתנדב במשטרה, הגיש נגדם תביעת לשון הרע בסך 70,000 ש״ח. האחים טענו, בין היתר, כי תיעדו את ההתרחשות כפי שהייתה, וכי מדובר בביקורת לגיטימית המוגנת מכוח אמת בפרסום ותום לב.

בית המשפט לא קיבל את הטענות.


לשון הרע בפייסבוק לייב: התמונה אמיתית. ומה לגבי הקריינות?


השופט אמיר ויצנבליט הבהיר תחילה שאין פסול בעצם צילום שוטרים בעת מילוי תפקידם. לתיעוד כזה עשויה להיות חשיבות ציבורית: הוא יכול לסייע בבירור האמת ובפיקוח על הפעלת כוח.

אלא שבמקרה הזה, הסרטון לא הסתכם בתיעוד. לאמירות של האחים היה בו תפקיד מרכזי.


העובדה שהמצלמה מצלמת אירוע אמיתי אינה מוכיחה שכל האשמה שנשמעת ברקע נכונה. אפשר לראות בסרטון שוטר רושם דו״ח; מכאן לא נובע שהכינוי ״עבריין״, המושמע תוך כדי הצילום, מתאר עובדה שהוכחה.


בית המשפט קבע שהדברים שנאמרו לא הוכחו כאמת, ושהאמירות חרגו מביקורת לגיטימית ומהבעת דעה בתום לב. הטענה ״רק הראינו מה קרה״ לא התאימה לתוכן שכלל גם השפלות והאשמות.

זו גם הסיבה שחשוב להכיר את ההבדל בין הבעת דעה לבין טענה עובדתית: הצופה מקבל מסר שלם, המורכב מהתמונה, מהמילים ומההקשר.


לא כל קללה מצדיקה תביעה — אבל כאן נבחן המכלול


פסק הדין אינו קובע שכל אמירה לא מנומסת כלפי שוטר מזכה אותו בפיצוי.

בית המשפט הכיר בכך ששוטרים נדרשים להתמודד עם מצבים טעונים, ושמצופה מהם לגלות חוסן מסוים גם מול הערות פוגעניות. הוא גם הזכיר שלא כל גידוף הוא בהכרח לשון הרע.


אבל כאן הצטברו כמה נסיבות: רצף אמירות משפילות, שידור פומבי ותפוצה רחבה. הדברים הופנו גם לשוטרים המסוימים שנראו בסרטון, ולא היו רק ביקורת כללית על המשטרה.

לכן נבחן הפרסום כמכלול. קללה בודדת שנפלטת בעימות אינה בהכרח שקולה לסרטון ממושך שמציג אדם מזוהה בפני קהל רחב כמושא להשפלה.


הלייב הסתיים. הסרטון המשיך להסתובב


בזמן השידור צפו בסרטון מאות אנשים. בהמשך הוא הועתק לקבוצת פייסבוק נוספת, ובית המשפט קיבל את הראיה שלפיה נצברו בו כ־64,400 צפיות. מדובר בצפיות, ולא בהכרח במספר אנשים שונים.

האחים טענו שהסירו את הסרטון בעקבות מכתב התראה. השוטר העיד שהעותק בקבוצה האחרת נותר זמין, ושגם שנה לאחר הפרסום קיבל עליו תגובות.


הפגיעה הגיעה גם הביתה: בתו חזרה מבית הספר וסיפרה שאנשים אמרו לה שראו את אביה בפייסבוק כשמקללים אותו. בית המשפט נתן אמון בעדותו.

זה אחד ההבדלים המעשיים בין עימות ברחוב לבין עימות שמשודר ברשת. המשתתפים ממשיכים בדרכם; הסרטון עשוי להמשיך להגיע לקהלים חדשים.


כמה נפסק — ומה כדאי לקחת מהמקרה?


בית המשפט חייב את שני האחים בפיצוי בסך 14,000 ש״ח בסך הכול, לצד 4,000 ש״ח שכר טרחת עורך דין והחזר אגרת המשפט.


למי שמצלם, המסר הוא להבחין בין תיעוד ההתרחשות לבין ההאשמות שהוא מוסיף לה. הכעס עשוי להסביר מדוע הדברים נאמרו; הוא אינו מבסס את אמיתותם.


למי שנפגע, כדאי לשמור את הסרטון המלא, הקישור, מועד הפרסום ונתוני החשיפה הזמינים. ההקשר חשוב לשני הצדדים, וגם אמירה שנשמעת חמורה אינה מבטיחה שהתביעה תתקבל. אם נשקל הליך, יש לבחון גם באיזה בית משפט ניתן להגיש תביעה על פרסום באינטרנט.


אפשר לתעד עימות ולמתוח ביקורת. האחריות היא גם למילים שבוחרים להצמיד לתמונה.

נפגעתם מסרטון שפורסם ברשת, או שקיבלתם דרישה בעקבות שידור שלכם? בחינה משפטית של הסרטון המלא, האמירות והנסיבות יכולה לסייע בהערכת האפשרויות. ניתן לפנות למשרד שי אנגלברג לתיאום פגישת ייעוץ.


מבוסס על תא״מ (שלום הרצליה) 4374-11-19 גיל ניצן נ׳ עמוס גואטה ויצחק גואטה, השופט אמיר ויצנבליט, מיום 14.5.2022. המאמר נועד למידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

תגובות


bottom of page