לא הגעתם לדיון וניתן נגדכם פסק דין. האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?
בקשה לביטול פסק דין צריכה להסביר גם את ההיעדרות וגם את ההגנה. החלטה בתביעת לשון הרע ממחישה מדוע טענה כללית ל״תקלה טכנית״ עלולה שלא להספיק.
הדיון נקבע ביומן. הצד השני הגיע, בית המשפט המתין, אבל הכיסא שלכם נשאר ריק. בהמשך נשמעה עדות התובע, וניתן נגדכם פסק דין.
מבחינתכם, יש הסבר: התנגשות בין מועדים, תקלה משרדית או בקשת דחייה שמישהו היה אמור להגיש. עכשיו צריך רק להסביר לבית המשפט מה קרה, לבקש הזדמנות נוספת ולהמשיך מאותה נקודה. נכון?
לא בהכרח.
החלטה בתביעת לשון הרע בין שני מי שהתמודדו על ראשות העיר חיפה ממחישה שבקשת ביטול צריכה לתת מענה לשתי שאלות שונות: למה לא הגעתם, ומה עשוי להשתנות אם ההליך ייפתח מחדש.

הדיון התקיים — בלי הנתבע
דוד עציוני הגיש תביעת לשון הרע נגד יעקב בורובסקי, בעקבות פרסומים בתקופת הבחירות. לדיון ההוכחות שנקבע בספטמבר 2026 בורובסקי לא התייצב, אף שזומן כדין. בית המשפט שמע את עדות עציוני וקיבל את תביעתו.
בורובסקי ביקש לבטל את פסק הדין. לטענתו, היה עליו להתייצב כעורך דין בדיון פלילי מקביל בבית המשפט המחוזי, ובשל תקלה טכנית או מנהלית לא הוגשה מראש בקשה לדחיית הדיון.
אלא שהבקשה לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות. בית המשפט קבע שכבר בכך היה כדי להצדיק את דחייתה — והמשיך לבחון גם את הטענות לגופן.
ביטול פסק דין בהיעדר התייצבות: מה בית המשפט בוחן?
יש הבדל בין פסק דין שניתן כאשר נפל פגם בהליך, למשל בהזמנה לדיון, לבין מצב שבו הנתבע זומן כדין ופשוט לא התייצב. במקרה שנדון, לא הייתה מחלוקת שהנתבע ידע על הדיון. לכן הביטול היה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
במסגרת זו נבחנו הסיבה להיעדרות וסיכויי ההגנה, כאשר לשאלה השנייה ניתן משקל גדול יותר.
אין פירוש הדבר שצריך לזכות במשפט כבר בבקשת הביטול. אבל צריך להציג הגנה לכאורית הראויה לבירור: גרסה שמסבירה מדוע שמיעת הנתבע עשויה להשפיע על התוצאה.
הרצון לקבל את היום בבית המשפט חשוב. הוא אינו פוטר מהצורך להסביר מדוע הוחמצה ההזדמנות שכבר ניתנה.
״תקלה טכנית״ היא תחילת ההסבר
בית המשפט מצא שהבקשה לא הסבירה מה בדיוק השתבש. מתי נקבע הדיון המקביל? מתי התגלתה ההתנגשות? מדוע לא הוגשה בקשת דחייה מראש?
״תקלה טכנית״ היא הסבר נוח מאוד — עד שבית המשפט מבקש לדעת מה הייתה התקלה, ומתברר שההסבר מסתיים בדיוק שם.
לתצהיר יש בהקשר הזה תפקיד מהותי: לאמת את העובדות שעליהן נשענת הבקשה. כאשר מבקשים מבית המשפט לפתוח מחדש הליך שהסתיים על בסיס סיפור עובדתי, אין די בכך שהסיפור מופיע בתוך בקשה.
״מישהו אחר פרסם״ — אבל מי עשה מה?
טענת ההגנה המרכזית הייתה שהפרסומים נעשו בידי אנשי הפרסום של הסיעה, ושאין להטיל על העומד בראשה אחריות אישית רק בשל תפקידו.
בית המשפט הבהיר שהאחריות אינה אוטומטית, ושיש לבחון את המעורבות בפרסום. אלא שהגרסה שהוגשה לא פירטה באופן מספק מי הפעיל את העמוד, מי אישר את הפרסום ומה הייתה מעורבות הנתבע. גם לא הובאו עדים מטעמו להבהרת הדברים.
הפרט החשוב הוא שתצהיר העדות הראשית כבר היה בתיק. בית המשפט בחן אפוא את הראיות שהנתבע התכוון להציג במשפט, ומצא שאין בהן תשתית מספקת להגנה הראויה לבירור.
״מישהו אחר עשה את זה״ עשויה להיות תחילתה של הגנה. היא אינה מחליפה הסבר עובדתי שמראה מי עשה מה, ומה תומך בגרסה.
הזדמנות נוספת דורשת בסיס
בקשת הביטול נדחתה. פסק הדין נותר על כנו, והנתבע חויב ב־4,000 ש״ח הוצאות נוספות בגין הבקשה.
אין להסיק מכך שכל היעדרות מדיון סוגרת את הדלת. בהחלטה הובהר שבנסיבות מתאימות אפשר לבטל פסק דין ולרפא את הנזק הדיוני באמצעות הוצאות ותנאים נוספים. כאן הצטברו היעדר תצהיר, הסבר לא מספק למחדל והגנה שלא נמצאה מבוססת.
לכן, אם ניתן נגדכם פסק דין לאחר שלא התייצבתם, כדאי לפעול במהירות: לברר את המועדים החלים, לאסוף תיעוד של נסיבות ההיעדרות ולבחון את טענות ההגנה ואת הראיות התומכות בהן.
פרוצדורה אולי נשמעת כמו החלק המשעמם של המשפט. עד שהשאלה אם עובדה אומתה בתצהיר קובעת אם תהיה הזדמנות נוספת להישמע. ניהול נכון של בקשת ביטול מתחיל בהבנה שלא מספיק להסביר את העבר — צריך להראות גם מדוע יש טעם להמשיך את ההליך.
מבוסס על ת״א (שלום חיפה) 58041-01-24 עציוני ואח׳ נ׳ בורובסקי ואח׳, החלטת השופטת ג׳אדה בסול בבקשה לביטול פסק דין, מיום 8.11.2026. מדובר בהחלטה בבקשת ביטול, שבמסגרתה נבחנו גם סיכויי ההגנה.
המאמר הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות המקרה.




תגובות