"זה מקום משותף, אז מותר לצלם?" – החייל שתיעד את חבריו בסתר ונשלח לכלא
חיילים חולקים חדרים, מקלחות ושירותים בבסיס הצבאי. אבל האם העובדה שמדובר במתקנים משותפים מאפשרת לצלם בהם ללא ידיעת המשתמשים? פרשה שהגיעה לבית הדין הצבאי ממחישה עד כמה חמורה יכולה להיות הפגיעה בפרטיות, ומה עלול לקרות כשהמצלמה מופעלת במקום שבו אדם זכאי להרגיש מוגן.

המצלמה הסמויה במקלחות הבסיס
השירות הצבאי מחייב חיילים לחלוק מרחבים אישיים עם אנשים שלא בחרו. חדרי מגורים, מקלחות ושירותים הם חלק משגרת החיים בבסיס, והציפייה הבסיסית היא שגם במקומות משותפים יישמר כבודו ופרטיותו של כל חייל.
אלא שבפרשה שנדונה בבית הדין הצבאי המחוזי, התברר כי רס"ל בנימין עבדי ניצל את המציאות הזאת כדי לתעד בחשאי את חבריו ליחידה.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה, הנאשם צילם פעמים רבות חיילים בעת ששהו במבני המקלחות והשירותים בבסיסים שונים, כאשר חלקים מגופם היו חשופים. המעשים בוצעו ללא ידיעתם ולמטרות מיניות.
לא מדובר היה במקרה בודד או בצילום מקרי, אלא בדפוס חוזר של פגיעה בפרטיותם של חיילים במסגרת השירות הצבאי.
בהמשך, הנאשם אף מחק את תוכני הטלפון הנייד שלו, בידיעה שהם עשויים להידרש כראיות בהליך המשפטי.
ההרשעה: 13 עבירות של פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו ב-13 עבירות של פגיעה בפרטיות, בניסיון נוסף לפגיעה בפרטיות, ב-17 עבירות של מעשה מגונה, וכן בעבירות של השמדת ראיה והתנהגות שאינה הולמת.
ביום 18.6.2026 אישר בית הדין הצבאי הסדר טיעון וגזר עליו 14 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך כולל של 28,000 ש"ח לנפגעי העבירה, מאסרים מותנים והורדה לדרגת טוראי.
חשוב להדגיש שהעונש נגזר בגין מכלול העבירות שבהן הורשע הנאשם, ולא בגין עבירות הפגיעה בפרטיות בלבד.
אבל מעבר לחומרת המעשים ולעונש, הפרשה מעוררת שאלה משפטית שמגיעה הרבה מעבר לגבולות הבסיס הצבאי.
האם אפשר לפגוע בפרטיות במקום שאינו בית פרטי?
סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, קובע כי צילום אדם כשהוא ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות.
המונח "רשות היחיד" עלול להטעות. אין פירושו בהכרח בית פרטי או מקום המצוי בבעלות האדם המצולם.
ההגנה על הפרטיות נבחנת גם בהתאם לאופי המקום, לנסיבות ולהיקף הציפייה הלגיטימית של האדם לפרטיות.
למשל, אדם המשתמש במקלחת או בחדר הלבשה עשוי ליהנות מציפייה מובהקת לפרטיות גם כאשר המתקן נמצא במבנה ציבורי, במקום עבודה או במתחם משותף.
העובדה שאנשים נוספים רשאים להיכנס לאותו מקום אינה מעניקה להם היתר לצלם אחרים ללא הסכמתם.
בפרשת עבדי, ההרשעה ניתנה על יסוד הודאת הנאשם במסגרת הסדר טיעון. לכן אין מדובר בפסק דין שקבע הלכה חדשה ביחס להגדרת "רשות היחיד", אלא במקרה הממחיש את יישומו הפלילי של חוק הגנת הפרטיות בנסיבות חמורות.
האם צילום אסור גם אם התמונות לא פורסמו?
זו אחת ההבחנות החשובות בדיני הגנת הפרטיות.
יש הבדל בין עצם צילום האדם במקום שבו הוא זכאי לפרטיות, לבין פרסום תמונתו לאחרים.
סעיף 2(3) לחוק עוסק בעצם הצילום ברשות היחיד. לעומתו, סעיפים אחרים בחוק מתייחסים לפרסום תמונות בנסיבות מסוימות.
לכן, במקרים המתאימים, פגיעה בפרטיות עשויה להתקיים כבר במועד הצילום עצמו, גם אם התמונה מעולם לא הועלתה לרשת, נשלחה בקבוצת WhatsApp או הופצה לאדם אחר.
אין פירוש הדבר שכל צילום ללא הסכמה הוא בהכרח עבירה או עוולה אזרחית. יש לבחון את המקום, נסיבות הצילום, ההגנות הקבועות בחוק ויתר התנאים המשפטיים הרלוונטיים.
לא רק עבירה פלילית – גם אפשרות לתביעה אזרחית
חוק הגנת הפרטיות אינו מסתפק באיסורים פליליים. הוא מאפשר, בנסיבות המתאימות, גם הגשת תביעה אזרחית נגד מי שפגע בפרטיותו של אדם.
המשמעות היא שאדם שצולם בניגוד לדין עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי, גם אם לא נגרם לו נזק ממוני שאפשר להוכיח באמצעות קבלות או מסמכים.
החוק מאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, בכפוף לתנאים ולתקרות הקבועים בו. במקרים שבהם הוכחה כוונה לפגוע, עשויה להתקיים גם אפשרות לפיצוי מוגדל.
עם זאת, הפיצוי בסך 28,000 ש"ח שנקבע בפרשת עבדי היה חלק מגזר הדין הפלילי, ולא פיצוי שנפסק במסגרת תביעה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות.
השורה התחתונה: פרטיות אינה מסתיימת בדלת הבית
פרשת עבדי היא מקרה חמור במיוחד, אך העיקרון שהיא ממחישה רלוונטי למצבים יומיומיים הרבה יותר.
מצלמות במקומות עבודה, צילום במלתחות, תיעוד בשטחים משותפים ואפילו מצלמות אבטחה המכוונות לאזורים פרטיים – כל אלה עשויים לעורר שאלות הנוגעות לגבולות הזכות לפרטיות.
עצם העובדה שמקום מסוים משותף לכמה אנשים אינה הופכת אותו לשטח הפקר מבחינת הזכות לפרטיות.
הגבול המשפטי אינו עובר רק בשאלה למי שייך המקום, אלא גם בשאלה מה אדם רשאי לצפות שיישאר פרטי בו.
מקור: עורף 60524-09-25, התובע הצבאי נ' רס"ל בנימין עבדי, בית הדין הצבאי המחוזי במחוז השיפוטי עורף, הכרעת דין מיום 13.4.2026 וגזר דין מיום 18.6.2026.
המאמר מובא למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני.


תגובות