שי לחג לעובדים: האם זו מתנה שהמעסיק בוחר לתת – או זכות שהוא חייב לכבד?
עודכן: 28 באוק׳
בכל שנה, לקראת פסח וראש השנה, עובדי חברה מסוימת מקבלים מהמעסיק תווי קנייה לחג. לפעמים בשווי 300 שקלים, לפעמים 500. איש אינו שואל שאלות, ובוודאי שאיש אינו חושב שיש כאן עניין משפטי.
ואז, אחרי שנים של מתנות לחג, מודיע המעסיק שהשנה לא יחולק שי.
אחד העובדים מוחה: "אבל תמיד קיבלנו. אתה לא יכול פשוט להפסיק".
המעסיק משיב: "זו מתנה. אני לא חייב לתת לכם שום דבר".
אז מי מהם צודק?
התשובה מעניינת יותר מכפי שנדמה, משום שהיא נוגעת לעיקרון חשוב בדיני העבודה: לפעמים, מה שמתחיל כמחווה של רצון טוב הופך עם השנים להתחייבות משפטית.

האם החוק מחייב מעסיק לתת שי לחג?
התשובה הקצרה היא שלא. בישראל אין חובה חוקית כללית המחייבת כל מעסיק להעניק לעובדיו שי לחג.
אולם היעדר חובה כללית בחוק אינו אומר שמעסיק מסוים אינו מחויב לכך.
החובה עשויה לנבוע מהסכם עבודה אישי, מהסכם קיבוצי, מצו הרחבה החל על ענף מסוים, או מנוהג מחייב שהתגבש במקום העבודה לאורך השנים.
במילים אחרות, כדי לדעת אם עובד זכאי לשי לחג, לא מספיק לבדוק מה אומר החוק. לעיתים צריך לבחון גם מה הוסכם בין הצדדים, ומה קרה בפועל במקום העבודה.
מתי מתנה הופכת לזכות משפטית?
נניח שמעסיק מעניק לעובדיו שי בכל ראש השנה ופסח, במשך עשר שנים ברציפות. בשנה האחת-עשרה הוא מחליט להפסיק.
האם הוא רשאי לעשות זאת?
התשובה תלויה בשאלה אם חלוקת השי הפכה לחלק מתנאי העבודה מכוח נוהג מחייב.
בדיני העבודה, נוהג עשוי ליצור זכות גם כשאינו מופיע במפורש בחוזה. כדי לקבוע אם אכן התגבש נוהג כזה, יש לבחון בין היתר את משך הזמן שבו ניתנה ההטבה, העקביות שבה חולקה, אופן הצגתה לעובדים והנסיבות שבהן ניתנה.
חשוב להדגיש: לא כל מתנה שניתנה כמה פעמים הופכת אוטומטית לזכות קבועה. אבל כאשר נוהג מחייב כבר התגבש, המעסיק אינו בהכרח חופשי לבטלו באופן חד-צדדי.
וזה נכון לא רק למתנות לחג. העיקרון עשוי להיות רלוונטי גם לבונוסים, להטבות כספיות ולתנאי עבודה נוספים.
האם מותר למעסיק לתת שי רק לחלק מהעובדים?
כאן אנחנו מגיעים למקרה משפטי מעניין במיוחד.
בשנת 2001 החליטה המועצה המקומית בית ג'אן שלא להעניק שי לחג הקורבן לחלק מעובדיה ומגמלאיה, אף שבמשך שנים נהגה להעניק את השי.
המועצה טענה כי מתנה לחג נתונה לשיקול דעתה, וכי היא רשאית לתגמל באמצעותה עובדים שהוכיחו מסירות בעבודתם.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לא קיבל את העמדה הזאת.
בפסק הדין בעניין אבו עסלה חסן ואח' נ' מועצה מקומית בית ג'אן (עב' 2521/01, ניתן ביום 5.1.2003), הבהיר בית הדין כי שי לחג, בנסיבות שנדונו בפניו, אינו כלי לתגמול עובדים מצטיינים או להענשת עובדים אחרים.
בית הדין הדגיש את אופיו של השי כזכות כללית ואחידה במקום העבודה, וקבע כי אין הצדקה להבחין בין עובדים על בסיס מידת המסירות שיוחסה להם.
בסופו של דבר חויבה המועצה לשלם לכל אחד מהתובעים 500 שקלים, כשווי השי שנמנע ממנו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף נפסקו הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים לכלל התובעים.
מה אפשר ללמוד מפסק הדין?
כאשר שי לחג ניתן כזכות כללית במקום העבודה, המעסיק אינו יכול להפוך אותו באופן שרירותי לפרס על התנהגות טובה או הישגים מקצועיים.
עם זאת, אין להסיק שכל הבחנה בין קבוצות עובדים, בכל מקום עבודה ובכל הנסיבות, היא בהכרח אסורה. יש לבחון את מקור הזכאות, ההסדר החל ואת ההצדקה להבחנה.
ומה לגבי עובד בחופשת לידה או מחלה?
עובדת שיצאה לחופשת לידה אינה מפסיקה להיות עובדת של המעסיק. לכן, כאשר מחולק שי לחג לעובדי מקום העבודה, אין לשלול ממנה את השי רק משום שהיא נמצאת בחופשת לידה.
גם לגבי עובד שנעדר בשל מחלה או חופשה אחרת, יש לבחון את תנאי הזכאות ואת ההסדר החל. עצם העובדה שהעובד לא נכח במקום העבודה ביום חלוקת המתנות אינה שוללת בהכרח את זכאותו.
השאלה החשובה אינה רק מי הגיע למשרד כדי לקבל את המתנה, אלא מי זכאי לה מכוח תנאי העבודה החלים עליו.
קיבלתם שי בשווי 500 שקלים – אז למה הוא מופיע בתלוש השכר?
כאן מחכה לעובדים רבים הפתעה נוספת.
שי לחג, לרבות תווי קנייה ומתנות, נחשב ככלל לטובת הנאה החייבת במס הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
לכן, גם כאשר העובד אינו מקבל כסף לחשבון הבנק אלא תווי קנייה, יש לזקוף את שווי ההטבה לצורכי מס.
לדוגמה, עובד שקיבל שי בשווי 500 שקלים עשוי לראות בתלוש השכר רכיב המשקף את שווי המתנה.
אבל אין פירוש הדבר שמנכים משכרו את מלוא 500 השקלים. המשמעות היא ששווי ההטבה מובא בחשבון לצורכי מיסוי, והמס בפועל תלוי בנתוניו של העובד.
מעסיק רשאי לבחור לגלם את המס, כך שהעובד לא יישא בעלותו, אך אין חובה כללית לעשות זאת.
המעסיק הפסיק לתת שי לחג. מה עושים?
לפני שממהרים לקבוע שהמעסיק הפר את הדין, כדאי לברר כמה דברים פשוטים.
האם מתן השי נקבע בהסכם העבודה? האם חל על מקום העבודה הסכם קיבוצי או צו הרחבה? האם העובדים קיבלו שי באופן קבוע לאורך השנים? האם מדובר בביטול גורף של ההטבה או בשלילתה מעובד מסוים?
כדאי גם לשמור הודעות על חלוקת מתנות משנים קודמות, תלושי שכר ומסמכים אחרים המעידים על הנוהג.
מצד המעסיק, רצוי לבדוק את מקור ההטבה ואת ההתחייבויות הקיימות לפני שמחליטים לשנות את מדיניות חלוקת השי.
לא כל שינוי בתנאי ההעסקה מחייב הליך משפטי, ולא כל מחלוקת על מתנה לחג מצדיקה הגשת תביעה. אולם בירור מוקדם של הזכויות והחובות עשוי למנוע מחלוקת מיותרת.
בסופו של דבר, לא מדובר רק במתנה לחג
שי לחג הוא אולי עניין של כמה מאות שקלים, אבל המחלוקת המשפטית סביבו מלמדת אותנו משהו חשוב הרבה יותר על יחסי עבודה.
מעסיקים אינם חייבים להעניק כל הטבה שעובדיהם היו רוצים לקבל. מנגד, הם אינם תמיד חופשיים לחזור בהם מהתחייבויות שנוצרו לאורך השנים, גם כאשר אלה לא נכתבו במפורש בחוזה.
בדיני עבודה, לפעמים דווקא מה שהצדדים עשו במשך שנים חשוב לא פחות ממה שהם כתבו ביום הראשון.
עו"ד שי אנגלברג עוסק בין היתר בדיני עבודה ובייצוג עובדים ומעסיקים בסכסוכים משפטיים.
המאמר נועד למידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. בחינת הזכאות לשי לחג תלויה בהסדרים ובנסיבות החלים בכל מקרה.


תגובות