top of page

ייפוי כוח מתמשך: שלושה ילדים, שלוש דעות, ואמא אחת שכבר לא יכולה להחליט

תמונת הסופר/ת: Shai Engelberg
Shai Engelberg
9 בספט׳
זמן קריאה 4 דקות

סיפור משפחתי על משפחה, מחלוקת והחלטות שאפשר היה לקבל מראש.


רחל גידלה שלושה ילדים. שלושתם אנשים טובים, אחראים, אוהבים, וכל אחד מהם בטוח שהוא יודע בדיוק מה הכי טוב בשביל אמא.

כשמצבה הבריאותי הידרדר והיא כבר לא הייתה מסוגלת לקבל החלטות משמעותיות בעצמה, הילדים התכנסו סביב שולחן האוכל בדירתה.

דני, הבכור, היה משוכנע שאמא צריכה לעבור למסגרת סיעודית. מיכל התנגדה בתוקף. "אמא אמרה לי אלף פעמים שהיא רוצה להזדקן בבית שלה". יואב, הצעיר, חשב ששניהם מתעלמים מהבעיה האמיתית: איך בדיוק יממנו את כל זה?

אף אחד מהם לא רצה לפגוע באמא. אף אחד מהם לא ניסה להשתלט על רכושה. ודווקא משום כך, הוויכוח היה כל כך קשה.

כולם ידעו מה הם רוצים בשביל רחל. אבל איש מהם לא ידע בוודאות מה רחל הייתה רוצה שיקרה עכשיו.


הסיפור הנו בדיוני ונועד להמחיש מצבים משפטיים ומשפחתיים שעשויים להתעורר במציאות.


שלושה ילדים, שלוש דעות, ואמא אחת שכבר לא יכולה להחליט
סיפור משפחתי על משפחה, מחלוקת והחלטות שאפשר היה לקבל מראש.

ארוחת הערב שהפכה לישיבה משפחתית


במשך שנים רחל התגוררה לבדה בדירה שבה גידלה את ילדיה. היא הכירה כל פינה בבית, את השכנים ואת בעל המכולת ברחוב. אפילו לאחר שהחלה להזדקק לעזרה, היא הקפידה להבהיר לילדיה שאין לה שום כוונה לעזוב.

אבל המציאות השתנתה.

בעקבות הידרדרות במצבה הקוגניטיבי, רחל נזקקה להשגחה ולעזרה משמעותית בפעולות יומיומיות. הרופאים הסבירו למשפחה שהיא אינה מסוגלת עוד להבין ולקבל חלק מההחלטות הנוגעות לענייניה.

דני הציע למצוא מסגרת טיפולית מקצועית שתבטיח השגחה מסביב לשעון. מבחינתו זו הייתה האפשרות האחראית ביותר.

מיכל סירבה. היא זכרה את השיחות עם אמה ואת הפחד שלה מהמחשבה שתיאלץ לעזוב את הבית. מבחינתה, העסקת מטפלת בבית הייתה הפתרון היחיד שמכבד את רצונה של רחל.

יואב שלף מחשבון. ההכנסה החודשית של אמא לא הספיקה למימון כל האפשרויות שעל השולחן, וחלק מהפתרונות חייבו שימוש בחסכונותיה.

"אז מה נעשה?", הוא שאל. "נוציא את כל החסכונות שלה בתוך שנתיים?"

הדיון התארך. הטונים עלו. מיכל האשימה את דני שהוא מחפש את הפתרון הקל, ודני השיב לה שהיא מסרבת לראות את המציאות.

ובין כל הטענות, כולם חזרו על אותו משפט:

"אני רק רוצה את מה שהכי טוב בשביל אמא."

הבעיה הייתה ששלושתם התכוונו לכך באמת.


אבל אנחנו הילדים שלה. זה לא מספיק?


אחת ההנחות הנפוצות היא שכאשר הורה מאבד את היכולת לקבל החלטות, ילדיו יכולים פשוט להיכנס לנעליו ולטפל בענייניו.

אלא שמבחינה משפטית, הדברים אינם פשוטים כל כך.

עצם העובדה שאדם הוא בנו או בתו של אדם אחר אינה מעניקה לו באופן אוטומטי סמכות לנהל את חשבונות הבנק שלו, לבצע פעולות ברכושו או לקבל בשמו את כל ההחלטות האישיות והרפואיות.

בנסיבות המתאימות קיימות דרכים משפטיות שונות להסדרת קבלת ההחלטות, לרבות פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. אולם הליך כזה כרוך במעורבות שיפוטית, וההחלטה על זהות האפוטרופוס והיקף סמכויותיו אינה נתונה בהכרח לבחירת המשפחה.

דווקא כאן נכנס לתמונה ייפוי כוח מתמשך.

זהו כלי משפטי המאפשר לאדם בגיר, כל עוד הוא מסוגל להבין את משמעות ההחלטות שהוא מקבל, לקבוע מראש מי יהיה מוסמך לטפל בענייניו בעתיד, אם יגיע מצב שבו לא יוכל עוד להבין בדבר ולקבל החלטות בעצמו.

במקום להותיר את כל השאלות למועד שבו המשבר כבר התרחש, ניתן להתמודד עם חלק ניכר מהן מראש.


מה רחל הייתה יכולה להחליט בעצמה?


נניח שכמה שנים קודם לכן, כאשר רחל הייתה בריאה ועצמאית, היא הייתה עורכת ייפוי כוח מתמשך.

במסגרת המסמך היא הייתה יכולה למנות את מיכל לטיפול בענייניה האישיים, את יואב לענייניה הרכושיים, ולקבוע מי יהיה מוסמך לקבל החלטות בענייניה הרפואיים.

היא גם הייתה יכולה לבחור מיופה כוח אחד לכל התחומים, למנות כמה מיופי כוח שיפעלו במשותף או בנפרד, ולקבוע מנגנונים למקרה של מחלוקת ביניהם.

אבל האפשרות החשובה אולי יותר מכל היא שרחל הייתה יכולה להשאיר הנחיות לגבי ההחלטות עצמן.

למשל, להבהיר שהיא מעוניינת להמשיך להתגורר בביתה כל עוד הדבר אפשרי מבחינה רפואית, טיפולית וכלכלית, ושמעבר למסגרת חוץ-ביתית יישקל רק בהתקיים נסיבות מסוימות.

היא הייתה יכולה גם לקבוע עקרונות לשימוש בחסכונותיה לצורך מימון הטיפול בה, בכפוף להוראות הדין ולמגבלות על פעולות רכושיות מסוימות.

חשוב להבין: אין בכך הבטחה שרחל תוכל להישאר בבית בכל מצב. אם מצבה יחייב פתרון אחר, ייתכן שיהיה צורך לסטות מהעדפתה, בהתאם לנסיבות ולדין.

אבל ההבדל משמעותי.

במקום ששלושת הילדים ינסו לנחש מה אמא הייתה רוצה, הם יוכלו להסתמך על רצונות שהיא עצמה הביעה מראש.


ייפוי כוח מתמשך אינו מבטיח שלא יהיו מחלוקות


כאן צריך לומר דבר חשוב.

ייפוי כוח מתמשך אינו מסמך קסמים. גם משפחה שערכה מסמך מפורט עשויה להיתקל בחילוקי דעות, בקשיים מעשיים או בנסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש.

גם סמכויותיו של מיופה הכוח אינן בלתי מוגבלות. עליו לפעול בהתאם לדין, לטובת האדם שמינה אותו, לרצונותיו ולהנחיותיו, תוך התייחסות למצבו ולנסיבות המשתנות.

יתרה מכך, בחירה לא נכונה של מיופה כוח או חלוקת סמכויות שאינה ברורה עלולות ליצור קשיים במקום למנוע אותם.

לכן, השאלה אינה רק אם עורכים ייפוי כוח מתמשך, אלא איך עורכים אותו.

האם נכון למנות את כל הילדים? האם עדיף לבחור באחד מהם? האם כדאי לחלק תחומי אחריות? ומה יקרה אם שני מיופי כוח לא יצליחו להגיע להסכמה?

אלה אינן שאלות טכניות של מילוי טופס. אלה החלטות שדורשות מחשבה, היכרות עם הנסיבות המשפחתיות ותכנון משפטי מתאים.


בסופו של דבר, זו הייתה צריכה להיות ההחלטה של רחל


נחזור לרגע לשלושת הילדים סביב שולחן האוכל.

דני עדיין חושב שמסגרת סיעודית היא הפתרון הבטוח ביותר. מיכל עדיין רוצה שאמא תישאר בבית. ויואב עדיין מודאג מהעלות הכלכלית.

יכול להיות שגם אילו רחל הייתה עורכת ייפוי כוח מתמשך, לא כולם היו מרוצים מההחלטות שהייתה מבקשת לקבל.

אבל לפחות הייתה להם נקודת מוצא אחת משותפת: הרצון שלה.

ייפוי כוח מתמשך לא נועד לקבוע מי מבין הילדים אוהב את אמא יותר, מי אחראי יותר או מי מבין טוב יותר בניהול כספים.

הוא נועד לאפשר לאמא להחליט מראש במי היא בוטחת, אילו עניינים היא רוצה להפקיד בידיו ואילו הוראות היא רוצה להותיר למקרה שבו כבר לא תוכל לקבל החלטות בעצמה.

כי לפעמים השאלה החשובה ביותר אינה מה הילדים חושבים שנכון לעשות בשביל ההורים שלהם, אלא מה ההורים היו מבקשים שייעשה בשבילם.

תגובות


bottom of page