הרשתות החברתיות הפכו עם השנים לבמה מרכזית להתבטאות חופשית – אבל מה קורה כשנחצה הגבול מהתבטאות לגיטימית אל מחוזות לשון הרע?
ככלל, תנאי השימוש ברשתות החברתיות פוסלים תופעות של שיימינג ולשון הרע, אך לרוב האכיפה המתבטאת בהסרה של תכנים פוגענים מגיעה באיחור ניכר, אם בכלל.
ומה לגבי פיצוי כספי למי שכבר נפגע? כאן נכנסים לתמונה הדין הישראלי ומערכת המשפט.
בעת האחרונה ישנה התקדמות משמעותית של המערכת המשפטית בתחום זה, דבר המתבטא בשורת פסקי דין שניתנו ברחבי הארץ העוסקים הנוגעות בפרסומי לשון הרע בפייסבוק, ובפרט כנגד עובדי ציבור כדוגמת שוטרים, פקחים עירוניים וכדומה.
בפסק הדין בעניין שמע נ' קרמר שניתן ביום 7/12/2021 נדון מקרה של שוטר תנועה לובש מדים שרשם דו"ח לנהג בגין אי-ציות לתמרור. הנהג צילם את השוטר ולאחר מכן פרסם פוסט בפייסבוק ו"התלונן" על המקרה בצירוף תמונת השוטר לצד קללות, השמצות ושיימינג כלפי השוטר.
הפרסום המשמיץ הגיע לפתחו של בית המשפט השלום ברמלה בדרך של תביעת לשון הרע מצד השוטר, ופסק הדין חייב את הנהג המפרסם ב- 20,000 ₪(!), תוך שבית המשפט קבע בצורה שאינה משתמעת כי הבמה של רשת הפייסבוק אינה 'מערב פרוע' וכי פרסום קללות והשמצות בפייסבוק עולה לכדי הפרת חוק איסור לשון הרע.
קישור להורדת פסק הדין:
Commentaires