לאחר שהרשת החברתית 'פייסבוק' השיקה את שירותי השידור החי (Live Streaming), אנו עדים לעליה מתמדת בשימוש בכלי השידור חי והעלאת תכנים רבים אל הרשת.
ואולם, כמו לכל שירות אינטרנטי - ישנם היבטים חיוביים ולצידם היבטים שליליים.
מה הדין כאשר שדרן תוכן בלייב מפרסם בזמן השידור לשון הרע כנגד מאן דהוא?
בחודש מאי האחרון ניתן פסק דין בית משפט השלום בהרצליה בתיק 4374-11-19 ניצן נ' גואטה, תביעת לשון הרע שהגיש שוטר כנגד שני אחים, שעלו סרטון בשידור חי בפייסבוק ובו השמיצו את השוטר, לאחר שעצר אותם כדי לרשום להם דוח תנועה.
האחים העלו את הסרטון לקבוצת פייסבוק עם עשרות אלפי חברים, ואנשים רבים צפו בו. בין הביטויים שנמצאו בסרטון, האחים כינו את השוטרים עבריינים, רמאים וגזענים.
האחים טענו להגנתם כי הפרסום הינו אמת ושנעשה בתום לב ולכן אין מדובר בלשון הרע.
האמנם?
השופט ציין בפסק הדין שעובד ציבור כגון שוטר אמור לדעת להכיל גידופים יותר מאדם שאינו שוטר, וזאת מכורח תפקידו וסוג העבודה. רוצה לומר שעובד ציבור המשרת כשוטר או אפילו כפקח עירוני, שמטבע עבודתו נתקל בקונפליקטים עם אוכלוסיה, נדרש לפתח עור של פיל ולא כל הערה שמכוונת לעברו תשמש כעילה לתביעת לשון הרע.
ואולם, השופט קבע שמקרה זה חצה את הגבול, מכיוון שהשוטר לא נאלץ רק לספוג הערות משפילות אגב עבודתו אלא גם להתמודד עם ההשלכות הציבוריות והאישיות של שידורן בפייסבוק תוך חשיפתן לאנשים רבים.
השופט קבע כי מדובר בפרסום לשון הרע, מכיוון שהפרסום השפיל את השוטר בציבור ואף עלול לפגוע במעמדו.
חשוב להדגיש, כי בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי לא כל גידוף או השמצה מהווים לשון הרע. ואולם, במקרה זה מדובר בכמות קללות משמעותית, בנוסף לתפוצה רחבה מאוד של אלפי אנשים ובאופן שגורם לפגיעה גדולה וחריגה בשמו הטוב של השוטר.
לבסוף, הכריע השופט לקבל את תביעת השוטר וחייב את האחים לשלם לשוטר פיצוי בסך 14,000 ש"ח ובנוסף הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח.
להורדה וצפייה בפסק הדין:
Kommentare