לשון הרע בסכסוכי משפחה: היבטים משפטיים ומעשיים

מבוא

סכסוכי משפחה, ובפרט הליכי גירושין בעלי משקעים רגשיים כבדים, מהווים כר פורה להתפתחותן של האשמות הדדיות ופרסומים פוגעניים בין בני זוג, בין בדרך של פרסום פומבי רחב ובין בדרך של פרסום רכילותי מפה לאוזן. מאמר קצר זה יבחן את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של לשון הרע בהקשר המשפחתי, תוך התמקדות בהשלכות המשפטיות ובאתגרים הייחודיים שמציבה סוגיה זו.

לשון הרע בסכסוכי משפחה

המסגרת המשפטית

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 הוא הבסיס המשפטי לדיון בסוגיית לשון הרע, גם בהקשר המשפחתי. החוק מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. חשוב לציין כי הגדרה זו חלה גם על פרסומים בין בני זוג, למרות האינטימיות והקרבה המאפיינות את היחסים ביניהם. ההבדל המשפטי היחיד בין סכסוכי לשון הרע בהקשר במשפחה לבין סכסוכי לשון הרע כלליים מתבטא במסגרת המשפטית שמוסמכת לדון בסכסוך - בית המשפט לענייני משפחה.

סוגי פרסומים ופורומים בהם מתבצעים פרסומים מכפישים

כשמדובר בסכסוכי משפחה, לשון הרע עשויה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות:

1. האשמות בבגידה או התנהגות מינית בלתי הולמת כלפי בן הזוג או צד שלישי.

2. טענות בדבר אלימות או התעללות.

3. האשמות הנוגעות לטיפול בילדים או הזנחתם.

4. פרסומים המטילים דופי ביכולות ההוריות או הכלכליות של בן הזוג.

פרסומים אלה עשויים להתבצע בשיחות פרטיות, בפני בני משפחה וחברים, או אף ברשתות החברתיות, דבר המרחיב את היקף החשיפה ועשוי להחמיר את הנזק הנגרם. לעתים פרסומים אלה נעשים לכאורה במסגרת חוקית, כגון הגשת תלונה למשטרת ישראל או לרשויות הרווחה, דבר שעל פניו מוגן בחוק, ואולם ככל שמתברר בדיעבד כי מדובר בפרסום שקרי שנעשה ממניע פסול, הדבר עשוי להיות עוולת לשון הרע.

השלכות משפטיות

לשון הרע בין בני זוג עלולה להשפיע משמעותית על הליכי גירושין, ולהתבטא בין היתר ב:

1. השפעה על החלטות בנושאי משמורת ילדים והסדרי ראייה.

2. השלכות על חלוקת רכוש ותשלומי מזונות.

3. פגיעה במוניטין האישי והמקצועי של הצדדים.

הגנות משפטיות על לשון הרע בסכסוכי משפחה

החוק מעניק מספר הגנות אפשריות במקרים של לשון הרע:

1. הגנת אמת דיברתי (סעיף 14 לחוק) - כאשר הפרסום אמיתי ויש בו עניין ציבורי.

2. הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק) - כאשר הפרסום נעשה בתום לב בנסיבות המפורטות בחוק.

פעמים רבות שואלים אותנו לגבי פרסומי לשון הרע במהלך הליך הגירושין עצמו בבית המשפט או בבית הדין הרבני (לדוגמה האשמות שקריות על בן הזוג בפני השופט/דיין). כדאי לדעת שסעיף 13(5) לחוק נותן הגנה מפני תביעה נזיקית לפרסום שנעשה במסגרת הליך משפטי.

לאחרונה נקבע בבית המשפט העליון כי הגשת תלונה למשטרה, גם אם בדיעבד התבררה כשגויה, עשויה להיחשב ככזו המוגנת בהגנת תום הלב, ובלבד שבעת הגשת התלונה המתלונן האמין בבקשתו ויוכל לתמוך אמונה זו באמצעים סבירים והגיוניים.

להרחבה בנושא תלונות מוגנות במשטרה ראו מאמר משרדנו בלינק: https://www.engelberg.co.il/post/הגשתם-תלונה-במשטרה-אולי-אתם-חשופים-לתביעת-לשון-הרע

סעדים משפטיים בגין לשון הרע בסכסוכי משפחה

בתי המשפט עשויים להעניק מגוון סעדים במקרים של לשון הרע:

1. פיצויים כספיים

2. צו מניעה להפסקת הפרסומים הפוגעניים

3. חיוב בפרסום התנצלות או תיקון

לשון הרע בסכסוכי משפחה

אתגרים ייחודיים

לשון הרע בהקשר המשפחתי מציבה אתגרים ייחודיים:

1. קושי בהוכחת כוונת זדון בין בני זוג.

2. השפעה שלילית על ילדים משותפים.

3. פוטנציאל להסלמת הסכסוך המשפחתי והרחבתו לצדדים נוספים במשפחה או במעגל החברתי.

סיכום

לשון הרע בין בני זוג במהלך סכסוך משפחתי מהווה סוגיה מורכבת בעלת השלכות משפטיות ואישיות משמעותיות. הבנת המסגרת המשפטית, ההשלכות האפשריות והאתגרים הייחודיים חיונית הן לבעלי הדין והן לעורכי הדין המייצגים אותם.

בכל מקרה שיש ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל התמחות בדיני לשון הרע לפני ביצוע פרסומים שעשויים לפגוע בבן הזוג, ובטרם נקיטת הליכים משפטיים לאכיפת החוק כנגד פרסומים דיבתיים בין בני זוג.

*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.