משרדנו מייצג לקוחות רבים שהוגשה כנגדם תביעת לשון הרע בשל תלונה שהגישו במשטרה ובסוף נסגרה ללא אישום.
מתי הדבר נחשב לשון הרע? ומתי מדובר בתלונה המוגנת מפני תביעת לשון הרע?
על פניו, חוק איסור לשון הרע קובע כי ניתן לתבוע בגין לשון הרע מי שהגיש תלונת שווא במשטרה.
מהי תלונת שווא? הדעה הנפוצה היא שמדובר בתלונה שלא הוגש בסופה כתב אישום. אנו נוסיף ונחמיר, כי כי על מנת שתלונה תוגדר כתלונת שווא, יש להוכיח כי לא היה כל בסיס לתלונה, וכי התיק במשטרה נסגר בהיעדר אשמה (בניגוד לסגירה בהיעדר ראיות).
אם כך, מתי תלונה שנסגרה בלא שהוגש כתב אישום תשמש עילה לתביעת לשון הרע, ומתי זו תהיה מוגנת?
המקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט:
שכנים בעיר אשדוד נקלעו לסכסוך על חניה, במסגרתו אישה התלוננה במשטרה נגד שכנתה בטענה שזו חונה בחניה שלה. בעקבות התלונה, הגיעה ניידת משטרה למקום, עיכבה את האישה שכנגדה הוגשה התלונה, וזאת לעיני שאר השכנים.
הסכסוך הגיע לבית המשפט כאשר השכנה שעוכבה על ידי השוטרים תבעה את המתלוננת בטענה שבמעשה זה הוציאה דיבתה לרעה בציבור.
התביעה התגלגלה במספר ערכאות שיפוטיות, עד שהגיעה לאחרונה לפני בית המשפט העליון שקבע, כי אדם שהגיש תלונה במשטרה גם אם על סמך נתונים לא מדוייקים, אך האמין בעת הגשת התלונה שמדובר בנתונים נכונים, זוכה להגנת תום הלב מפני תביעת לשון הרע.
קביעה זו הכריעה את ההליך המשפטי שנדון בכך שהמתלוננת שהגישה את התלונה במשטרה האמינה בתום לב שהחנייה שייכת לה ולכן עצם התלונה, על אף שהוגשה על בסיס נתונים כוזבים, ולכן התלונה מוגנת בהגנת תום הלב בלשון הרע.
מדובר בהלכה חדשה ומשמעותית שמרחיבה את הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע, וקובעת כי תלונה שנסגרה ללא אישום, ויש מי שייראו בה תלונת שווא, עשויה להיות מוגנת מפני תביעת לשון הרע ודי בכך שהמתלונן האמין בעת הגשת התלונה בנכונות הנתונים שמסר בתלונה.
בסיום הדברים נציין, כי מדובר באליה וקוץ בה, שכן בית המשפט אינו יכול לבחון "לב וכליות" וביסוס הגנה משפטית על סמך אמונה של מתלונן בדבר נתוני תלונתו עלול לפתוח ליצור מצבים בהם תלונות שווא זדוניות יהנו מהגנה ולו מטעמי אותה "אמונה באמיתות הנתונים".
פרטי ההליכים שנדונו בביהמ"ש:
תגובות